נדב גדליה
פרוייקט לפסח: "והגדת לבנך" - איך מרגישים "הבנים של המפורסמים"?
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------
אביב דאום, הבת של חנוך דאום, בת 10 וחצי, לומדת בבית הספר 'ראשית'.
*איך זה להיות הבת של?...
"זה בעיקרון זה
דבר רגיל, כל ילדה יש האבא שלה, זה לא משהו מיוחד.
אבל בבת של חנוך דאום
יש משהו בכל זאת קצת מיוחד, כל פעם מזמינים אותו
להשקה והוא אומר לנו
לבוא איתו.
*למה?
"כדי נניח שלא
יהיה לנו משעמם, או שמבקשים ממנו".
זה כיף להסתובב איתו
בקניון כי אז באים אנשים ואומרים לו אתה חנוך דאום,
היית מדהים במחוברים
ודברים כאלה.
*מהבנות?
"הבנות לא ראו
מחוברים, זה לא משהו לגילנו, הן לפעמים יורדות עלי
שאני מפורסמת, זה בצחוק,
אני לא נעלבת, הן אומרות שהן ישוויצו בי
שאני מפורסמת, הכל בצחוק".
*החשיפה במחוברים מה
זה נתן לך?
"זה נתן לי חוויה
דיי כיפית, משהו מדהים שהייתי שמחה לעבור עוד פעם,
גם פונים אליי ואומרים
לי שאני ילדה נבונה וחמודה ומקסימה ובוגרת וכל הכבוד".
*לא כולם מסכימים עם
אבא שלך, פונים אליך אנשים ושואלים אותך על אבא שלך?
"אנשים יודעים
שאני ילדה, ודווקא לא, אף פעם לא אמרו לי משהו שלילי,
רק פעם אחת היה דוקטור
מומחה לילדים והוא אמר שאסור להשים ילדה בגילי
בכזאת חשיפה, ושאסור
לתת לי שער בעיתון".
*איפה נתנו לך שער?
"במגזין של מעריב,
חלק קראו וחלק לא היה להן את העיתון,
בשבת שאחרי הכתבה מדריך
שלי בבני עקיבא בא אליי ואמר לי שעניתי
אחלה תשובות וזה ממש
הביך אותי".
*את היית רוצה להיות כמו אבא שלך?
"זאת תשובה נורא
מורכבת. ירשתי מאבא שלי את הסגנון של הכתיבה,
אני כותבת הרבה, כל
מיני קטעים, סיפורים ושירים.
אבל אבא שלי רוצה שאהיה
פסיכולוגית, הוא מבין בזה, הוא עצמו רוצה להיות
פסיכולוג אבל הוא לא
יכול פתאום עכשיו לעשות את זה.
בזמן שהוא יכל ללמוד
הוא לא עשה את זה.
כשאגדל אני אהיה פסיכולגית".
*איך את מגבשת לעצמך
חיים דתיים ?
"דתיה, עד שמונה
עשרה
אמא שלי מחנכת אותי
בצורה מאוד דתית כמו נטילת ידים,
או שהיא הולכת איתי
לחנות קונה לי חצאית.
ואבא שלי אומר תבחרי
מה שבא לך.
אז אני פשוט מתנהגת
בצורה דתית
אם שניהם היו מחנכים
אותי להיות חילונית הייתי חילונית,
ואם שניהם היו מחנכים
אותי להיות דתיה הייתי דתיה,
עכשיו שאין לי את הצד
שמחנך אותי להיות חילונית, ורק את הצד
שמחנך
אותי להיות דתיה - אני דתיה, הדתיה משפיע על המאזנים".
דן
רפאלי (הבן שולי מועלם), בן 18, תלמיד הישיבה התיכונית נווה דניאל.
*איך
זה להיות הבן של שולי מועלם?
"וואוו,
קודם כל מאוד מרגש, האמת שעוד לא כ"כ עיכלתי את זה.
שואלים
אותו 'איך זה חברת כנסת בבית?', לוקח לי כמה שניות להתאפס ולקלוט
על
מה הם מדברים, כי היא נשארה אותה אמא שנותנת אהבה וחיבוק כמו שתמיד היא נתנה
לנו.
אני
שמח מאוד בשביל הציבור שלנו ובשביל כל עם ישראל שהיא נכנסת עכשיו למעגל הפעיל
והמשמעותי
הזה, בתור אחד שמכיר מבפנים את כל הדביקות במטרה, הצניעות והאכפתיות
האין
סופית שלה, אני יכול להעיד על חשיבות כניסתה לכנסת.
כי
אני עד יום יומי לפחות דיבורים ויותר מעשים שלה.
אני
צופה כמה טוב היא תמשיך לעשות ותכוון לכל המטרות ותפגע בע"ה בכולן בהצלחה".
*רגעי
גאווה?
"כן,
בוודאי. אני מאוד שם לב שהיא לא מדברת יותר מידי על מה שהיא תעשה
ועל
מה שהיא עושה ובאמת כל הזמן רק עושה את מה שצריך ועושה המון המון דברים
ומשקיעה
ומשפיעה ומושכת אחריה בלי הרבה רעש.
וגם
במשפחה, כל מקום שיא נמצאת היא משקיעה בו את המקסימום".
*רגעי
מבוכה?
"ממש
לא. אני לא מרגיש נבוך, הרבה פעמים מזכירים לי את אמא שלי,
ואני
מרגיש מאוד קרוב אליה ומעריך אותה".
*מה
אתה תרצה להיות שתהיה גדול?
"אין
כיוון ברור לעתיד הרחוק אבל בכל מקרה לאן שלא אפנה
אני
רוצה באמת לעשות טוב ולהשפיע למקומות טובים".
*מה
אתה מאחל לאמא שלה הח"כית הטריה?
"לקראת
חג הפסח שבו כל שנה עם ישראל יוצא מעבדות לחירות
וכן
מעבדות של חוסר עשיה ותרומה לחירות של עשיה ותרומה למען הערכים שאנו מאמינים בהם,
לצאת
משעבוד לגאולה מתוך אחדות ודביקות של כל העם ביחד,
כי
רק כך נצליח במשימות שלנו.
ושולי,
שתעשי את זה בדרכך הטובה והנפלאה כמו שרק את יכולה, ונאחל לך בהצלחה
רבה,
אין כמוך בעולם".
*איך
הרגשתם שלא הייתם בטוחים שהיא תכנס לכנסת והמנדטים רקדו
בין
11
ל-12 בו היא נכנסה?
"באמת
תחושה מבלבלת ולא וודאית, מצד אחד אופטימיות גדולה והאמנו שכן,
ושזה
יקרה בע"ה, וכמובן פחד גדול מצד שני על כל המאמץ האדיר שהיא כל כך פעלה
בשביל
כן להכנס, ובאמת היה עצוב אם לא.
כמובן
שרצינו 15 ויותר מנדטים ופתאום ברגע האחרון זה ירד והיינו
בשוק בגלל זה,
גם
שאלו אותי; העיקר 12 בגלל שולי? והאמת שרציתי יותר בגלל שזה המגזר
שלנו,
ואת שולי כי היא טובה לנו, לא רק בגלל הצד המשפחתי והאישי".
*איפה
תפס אותך הרגע שידעת שהיא נכנסה?
"כל
היום הזה הייתי איתה, וכל הזמן שמעתי טלפונים ודברים יותר עדכנים מהחדשות
ובאיזשהו
שלב הרגיעו אותנו ואמרו שזה סופי".
*קפצתם
משמחה צעקתם 'יש'?
"לא
היתה פה איזו קריאת הידד, אלא שיופי בחרו אותי לשליח ואני אפעול,
יותר
מתוך שליחות ופחות מתוך רגש".
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------
נטע שילה הבן של עמנואל
שילה עורך 'בשבע',
לומד בישיבהת ההסדר
במצפה רמון, 19, שיעור א'.
*איך זה להיות הבן של
עמנואל שילה?
"אחלה שבעולם מעריכים
את מה שהוא עושה, אתה רואה את מה שאבא שלך עושה
זה מודל חיקוי".
*מודל לחיקוי הכוונה
שאתה רוצה לעבוד בתחום התקשורת?
"לא לא, זה שאתה
רואה פשוט שאבא שלך משקיע באידאלים שחשובים לו
זה משפיע, שאדם עושה
את מה שהוא מאמין בו, לאו דווקא בתחום התקשורת,
כל אחד מה שמתאים לו".
*מה התחום שלך?
"לא יודע עדין,
לא חושב על זה כרגע, כרגע אני לומד תורה בישיבה".
*אנשים באים לפעמים
ומגיבים בפניך על דברים שאבא שלך כתב?
"באים אלי, אני
אומר להם שזה לא קשור אליי ושילכו".
*אתה מרגיש שמתייחסים
אליך אחרת בחברה בגלל שאתה 'הבן של'?
"מקווה
שלא, לא נראה לי".
משה רונצקי, בן 31,
תושב איתמר. מנהל מחלקת תיירות בבינימין ויו"ר מזכירות באיתמר.
*איך זה להיות הבן של
הרב אבי רונצקי?
"כבוד. האמת שתמיד
אני אומר את שם המשפחה שואלים אותו 'הא אתה הבן של...' אז אני אומר; אני מנסה להיות....
יש בזה תשובה קצת מצחיקה
ומונעת מבוכה, ויש בה גם קצת מן האמת שאני מנסה להדבק בדרך".
*רגעי מבוכה וגאווה?
"היו ויש הרבה
רגעי גאווה, גם אני וגם לבני המשפחה,
ויש גם להיפך, שיש שיוצאים
כנגד, או שהוא היה בתפקיד בצבא והיה את הסיפור עם עיתון הארץ וכל זה, הרגשנו את זה.
מצד אחד הרגשה שאתה
אמנם יכול להרוויח מזה שאבא שלך מוכר, שאתה מרגיש חלק,
אבל אותו דבר גם בדברים
הקשים שכנגד".
*מה בעיקר הרווחת מזה
שאתה 'הבן של'?
"זה לא סוד שאבי
עסוק מאוד בחסד ומעבר לזה, אז עצם הידיעה הזאת נותנת
הרבה ממנו וגם מכל הבית
שמתנהל בצורה כזאת.
אתה לומד את הקצב; אבא
שלי הוא אדם עם קצב,
כמו שת"א היא עיר
ללא הפסקה, הוא אדם ללא הפסקה, אין לו יום ולא לילה,
גם אם הוא יסיים משהו
ב-4 בבקר, בשש הוא יהיה עם החברותא לפני התפילה".
*איך היחס שלך לכוכבים
בעקבות זה שאתה 'הבן של'?
"אני באופן אישי
משתדל גם כלפי עצמי לא לנצל את זה שאבא שלי הוא הרב רונצקי,
אני משתדל לעמוד בתור
עצמי, וגם המבט שלי על אחרים הוא כזה.
אם עכשיו אני מקבל מישהו
לעבודה והוא 'הבן של' אני יותר אחפש שיוכיח את עצמו
מאשר אדם רגיל שהוא
נמדד לפי עצמו".
*היו פונים אליך בעקבות
כתבות על אביך?
"יוצא שכן. נניח
עם כל הסיפור של הבית היהודי, היו כמה פעמים שניסו כתבים להתקשר אליי
ולהוציא סקופים ולשאול
אותי 'האם שמעתי במקרה משהו בבית?', זה היה לאחרונה כמה פעמים,
אך אני לא תורם אינפורמציה,
הם ידעו את מה שהם צריכים כבר".
*איך זה לגדול בבית
כזה?
"מורכב. כי מצד
אחד אתה כל הזמן נמצא בראיה של רף גבוה ב'איך לחיות החיים' ו'איך למלא את השליחות בחיים',
יש בזה גם הקרבה, כי
מה לעשות, כל דמות ציבורית - המשפחה שלה מקריבה הרבה.
בתקופה שאבי חזר בתשובה,
הוא נסע להשלים פערים וללמוד תורה.
שהוא למד ב'עטרת כהנים',
הוא היה פעמיים בשבוע בבית; יוצא בראשון ולומד
תורה שם, חוזר בשלישי הביתה,
רביעי חוזר לירושלים,
וחוזר שוב הביתה ביום שישי לשבת, היו גם שבתות שהיינו עושים איתו ברובע המוסלמי, זו
היתה ממש חוויה.
וגם ביום יום, אחרי
שהוקמה הישיבה באיתמר והוא היה קרוב לבית, זה לא אומר שרואים אותו יותר,
כי מעבר לעולם הישיבה
והצבא שהוא היה עסוק בו, יש לאבי המון עשיה ציבורית.
אתה בעצם מושפע מרחוק
ממנו...
דווקא שאתה גדל בבית
כזה, לפחות לי, הייתי צריך לנסות להוכיח לעצמי שאני מאמין בדרך בזכות עצמי,
ולא בזכות אבא שלי;
בנושאי יהדות ודת.
הרגשתי שאני צריך לברר
את האמונה והדרך בעצמי. מה שאני כעת דתי - זה משלי, לא בגלל אבא שלי.
את הבחירה שלי בדרך
עשיתי אחרי הצבא, אפשר לומר שעברתי דרך של חזרה בתשובה אחרי הצבא.
*אתה בחרת במשהו אחר
לעסוק בו.
"למדתי במכינה
בעצמונה, אבל הראש שלי הוביל אותי יותר לעשיה ופחות ללימוד.
מילדות אף אחד לא חשב
שאני אהיה רב.
אחי הבכור אפשר לומר
בבדיחה, שהוא 'גנב' את הכל. הוא ר"מ בישיבה באיתמר, הרב נתנאל שמו".
מייל: gilinada@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה