נדב גדליה
שלמה זיכל (12) עבר ב'בית ספר למוזיקה', אך מסתבר שהכל התחיל עוד לפני עשרות שנים אצל סבא שלו, החזן נפתלי הרשטיק (66). נדב גדליה פגש את השניים לשיחה על מאחורי הקלעים של הבצפר, פרסום, ילדים נודניקים ואפליקציות
-------------------
אולפן ערוץ אורות שוקק חיים ורווי אורות בדרך כלל, אך נדמה שהיום פתתנו בו בית ספר, למוזיקה.
תחילה היו אלו 'התאומים' מהבצפר, הם הגיעו בחיוך מבוייש ומפוצל,
עדין לא דומים אך מתוקתקים יפה במחלצות
דומות קופי-פאסט שארגן להם המנהל החדש אכיאל נחום, שיקדם אותם היטב בציבור הדתי ואינשאללה גם
מחוצה לו. חלומה של כל אם עבריה בעידן הרייאלטי הקדוש.
תוכנית הריאלטי 'בית ספר למוזיקה' הביאה בכנפיה מסה חדשה של ילדים דוסים שהגיע ללב
הפריים טיים, מתוכם כוכב 'פרחי ירושלים' מישאל כהן שזכה במקום הראשון בכיפה.
'התאומים' מתרגשים קצת אך ציפייתם הדרוכה אינה לסיום הראיון אלא לחברם ל'בצפר';
שלמה זיכל.
ו'התאומים' הנחמדים כל כך רוצים לפגוש בחברם לכורסאות 'בית הספר'.
זיכל מגיע אל הראיון כשהוא מלווה בסבו, החזן והמורה לחזנות - נפתלי הרשטיק.
הם לא לבושים דומה קופי-פאסט אך קשה לנחש שהנפתלי אינו אלא הסבא ירום הודו.
שם משפחתו של הסבא, מסגיר את היותו איש מוזיקה וחזנות, בסדר ההפוך דווקא.
הרשטיק הינה משפחה של חזנים שנודעו בציבוריות הישראלית כבר לפני עשרות שנים,
וכיום נפתלי, מלווה את נכדו כאילו הוא בנו. אבל אי אפשר לטעות,
הפרש הגילאים ניכר עליהם, למרות תווי הפנים שמזכירים שיש קשר בין שני המצולמים לכתבה.
עין בלתי מזויינת קולטת, שזיכל, ילד בני עקיבא מהיישוב אלעזר לא יכול להיות הבן של החזן המבוגר
ממנו בעשרות שנים.
"אנחנו קשורים זה לזה בעבותות של אהבה", מצהיר הרשטיק וחובק את נכדו המבוייש משהו.
"פעם הילדים שלי היו 'הבנים של' היום אני 'הסבא של'", הוא מצטחק.
"אחי התפרסם בכל העולם כילד פלא, אני קצת יותר מבוגר והחיים שלי היו הרבה יותר
קלים כי לא היו ציפיות כאלה ממני", מספר זיכל.
*אולי שלמה מוותר על הילדות שלך ומפספס את המשחקים?
אני שואל את הרשטיק.
"קודם כל השתדלנו מאוד שזה לא יקרה, לבנים שלי", אומר הרשטיק.
"וגם ההורים שלו דאגו לזה מאוד. אגב, מוזיקה זה לא הכל אצלו,
כמו שהוא ילד פלא בשירה, הוא גם ילד פלא בכדורסל ובג'ודו ובכדורגל,
ובעוד כמה דברים, מבחינת החבר'ה".
*ממש ילד פלאים.
"היום הוא אמר לי שהוא יהרוג אותי אם הוא לא יצליח להגיע בחזרה
ליישוב, לפעולה של בני עקיבא".
*שלמה, למה כל כך חשוב לך להגיע לפעולה בבני עקיבא?
"כי חשוב לי מצד אחד כל הקטע של המוזיקה, אבל חשוב לי גם חיי החברה
והחברים, אני לא רוצה לפספס את זה, כי אחרי זה זה לא יהיה לי".
*מה קודם למה חוג ג'ודו או הופעה מוזיקלית?
"הופעה".
*אז פיספסת את הג'ודו.
"כן".
*נפתלי, מוזיקה זה מעל הכל, זה החינוך שלכם במשפחה המוזיקלית?
"אני לא יודע אם זה חינוך, תקרא לזה גנים או חלק מהנשמה,
אני חושב שאנשים שחסרה בהם הבנה ורגש למוזיקה - יש להם איזה קטע חסר בנשמה.
זו אמירה נורא חזקה, אבל הכרתי בחיי אנשים גדולים, גדולי תורה ועוד,
שהגיעו בסוף למסקנה הזאת; שאם המנגינה לא מדברת אליהם - יש להם חסר בנשמה".
*שלמה, מתי הבנת לראשונה שאתה צריך ללכת לבית ספר למוזיקה כדי לפתח את המוזיקה
שבך? כי אבא וסבא לא הלכו לשם, אתה יודע.
"נכון, זה התחיל מזה שביקשו ממני כל הזמן לשיר וסבא ביקש ממני לבוא איתו
לשיר בכל מיני מקומות בימים נוראים.
תמיד לא הסכמתי ופחדתי מזה, אמרתי 'שנה הבאה-שנה הבאה'".
*הוא קנה את זה.
"כן, אבל פעם אחת הסכמתי ומאז הופעתי עוד ועוד.
ראיתי את העונה הראשונה של 'בית ספר למוזיקה' ואמרתי שאולי כדאי לנסות".
*ההצעה ללכת לשם היתה שלך?
"של דוד שלי, הוא אמר שאולי כדאי לנסות.
גם שניגשנו לאודישנים עשינו את זה בשביל הכיף, לא חשבנו שבאמת אני אתקבל".
*ופתאום התקבלת. זה היה מפחיד?
"מפחיד, אבל גם נחמד, שינוי כזה בחיים".
*נפתלי, איך אתה לקחת את זה שנכד שלך הולך לריאלטי?
"אני לא כל כך הייתי בעד, למען האמת.
קודם כל פחדתי מאכזבות, ודבר שני, למרות שזאת לא תוכנית תחרותית כל כך
ויש שם הרבה פירגון וחשיבה פסיכולוגית נכונה לגבי ילדים,
אבל בכל זאת יש את העניין של פוליטיקות והתחשבות בכל מיני גורמים,
ופחדתי ששלמה יפגע מזה, עד שבדיון משפחתי שהיה לנו החלטנו ללכת על זה".
*דיון בשולחן שבת, מן הסתם.
"על שולחן שבת, במוסקבה, דנו בזה והשתכנענו ששלמה מוכן לקחת את ההימור
ולנסות בשביל החוויה, אם זה כך - אז לך על זה, אמרתי".
*שלמה, אם היית נכשל איך היית לוקח את זה?
"אם לא הייתי מתקבל לתוכנית הייתי לוקח את זה בכיף, כי גם ככה מההתחלה
לא ציפיתי להתקבל, לא באתי בקטע כזה בכלל".
"צריכים לדעת", אומר הרשטיק, "וכך אמרתי לתלמידים שלי בחוג לחזנות גם,
ש'לא' זו תשובה מכובדת.
לפעמים, לא תמיד, טוב להתאכזב בתוכך לפני מאשר לקבל את הזאפטה אחרי".
אז שלמה, הנכד, אמנם לא קיבל את הזאפטה אחרי, אך מעניין לשמוע איך
הילדים בישוב הקהילתי-דתי אלעזר קיבלו אותו, מחיאות כפיים סוערות לא תמיד
נשמעות בצליל הנכון כשהם בוקעות מידיהם של ילדים שלא טעמו טעם תאקט.
*שלמה, איך התלמידים מתייחסים אליך בבית הספר?
"תמיד ידעו שאני יודע לשיר ועל ההופעה בבית ספר למוזיקה הגיבו אחלה, פירגנו והתלהבו,
וחזרתי ללימודים בסוף כרגיל".
*נפתלי, עוד חשש בידינו, ילדים לא מקנאים?
"אני מאוד קרוב לשלמה בצורה כזאת שלא אוכל לדבר בלי נטיות...
אבל אני אנסה להיות אובייקטיבי ולומר שבעיני הוא ילד כ"כ מתוק וחברותי,
וכל כך מוכשר, שאם מדברים על קנאה - היא היתה יכולה להווצר כבר קודם,
אבל הוא מצליח להסתדר עם זה לא רע ודיי 'ראש הכנופיה'".
*הוא נראה דווקא עדין כזה.
"זה רק בטלויזיה", אומר שלמה והשניים פורצים בצחוק.
איך באמת מתמודדים עם היכל התהילה הזה שנכנסים אליו בגיל כל כך צעיר
כשעוד אין לך בר מצווה לראשך, תמימות נעורים טרם נשפכה על פניך
וחבריך בכיתה חושבים שהחיים הם טלויזיה? שאלה טובה.
זיכל נדמה כילד טוב אלעזר, ביטחון עצמו אופף אותו ולא נראה שהוא חושש
לומר את מה שיש בו לכל מאן דבעי, אך מאידך יש לו את לוק הילד הביישן
והטוב של בית הספר, זה שאפשר לזרוק עליו מילה לא במקום ולא לחשוש
למרדף אחרי צלעותיך.
"כן מציקים", אומר שלמה כשאני שואל אותו האם יש ילדים נודניקים שמושכים
בשערות חייו, "וכן מפריעים, אבל צריך להתעלם", הוא מדגיש את הדרך
בה הוא בוחר להרחיק מעליו מרעין בישין, "זה מה שכולם אמרו לי לפני כן בדיון המשפחתי,
שזה ברור שזה יקרה, שזה לא הגיוני שילדים לא יעצבנו ולא יהיו נודניקים,
אבל אמרנו כבר מההתחלה שלא נשים לב לזה".
*וברחוב, מזהים אותך?
"כן".
*ואיך התגובות?
"טובות ומפרגנות, אם יש תגובה רעה - אז פשוט מתעלמים ממנה".
אז לזיכל יש את דרך ההתעלמות שבחר לעצמו, כמו אמא שלי שצידדה
ב'אל תתקרב אליו' כשסיפרתי לה שמישהו מעצבן אותי,
אך מה יעשה ההרשטיק ולא יובך בפרהסיא בגין נכדו העושה לביתו על מסכי הטלויזיה
בפריים טיים.
"יותר מציקים לי ולאמא שלו", מספר הסבא הרשטיק,
"אני לא יכול להכנס לשום סופרמרקט בשום עיר היום בלי שיגידו לי
'אתה הסבא של...'".
*הסבא של, ולא נפתלי הרשטיק?! קצת מעליב, בהתחשב בעובדה
שאתה בתחום המוזיקה כבר שלושים שנה...
"אז מה?! לא יכול להיות דבר יותר מטוב מזה שאומרים 'הבן שלך' או 'הנכד שלך'.
זה לוקח לחלוטין את מה שאני".
בימים אלו מושקת אפיליקציה מעניינת ביוזמת אחד מההרשטיקים העונה לשם נתנאל, ומתגורר בארצות
הברית. ההרשטיק המדובר הוא טיפוס מוזיקלי אולי, אי אפשר שלא כשאתה גדל בבית שכל
היום מתפייטת בו מוזיקה יהודית, אך למעשה הוא יותר איש הייטק ויזמה, שהתמקצע בכלל במשפטים.
את ההתמקצעות הוא הניח בצד ופיתח אלפיקציה שכל כולה שר החינוך לענייני יהדות.
היא מופצת כעת בקרב יהודים בארץ ובעולם,
ודרכה אפשר ללמד את הילדים לברך ולהתחבר ליהדות.
רק שלא יתבוללו לנו שמה, האמריקאים האלה
"האפיליקציה הזאת מיועדת לילדים מגיל שנתיים ועד עשר
שאינם קרובים ליהדות ואפילו מעבר לזה", מספר הרשטיק הסב, אביו של מפתח האפליקציה.
"היא נועדה כדי ללמוד בצורה חוויתית ואינטראקטיבית את הברכות והיהדות,
ובעקבות ההצלחה יהיה לזה בע"ה המשך בדמות טקסטים יהודיים מיום שבת".
"היום ילדים חיים בתוך האייפון וכל הטאבלטים", אומר הרשטיק ונדמה לי שעוד
רגע הוא סופק כפיו באנחה, אך לשווא, במקום זאת הוא שולף סיפור מצמרר ולא פחות מרעיש.
"יש לי תמונה של שלשה נכדים שלי והוא מחזיק את האייפון ומראה לאחים הגדולים
שלו, הוא מבין יותר מהם...", מספר הרשטיק.
באפליקציה החדשה מזמר את הטקסטים היהודיים מי אם לא שלמה זיכל, האחיין,
מ'בית ספר למוזיקה' ומכתבתנו.
"לדוד שלי היה רעיון לעשות אפליקציה שתלמד את הילדים איך להתפלל ולברך", מספר זיכל,
"את כל הדברים של היהדות בצורה טובה כזאת, של חוויה כזה,
כמו שילדים בימינו עושים, בלי ספרים, אייפונים וכל זה".
*יש לך אייפון?
"יש לי אייפוד".
*זה כמעט.
"קרוב".
"הבן שלי נתנאל הרשטיק שהוא גם חזן ידוע מאוד התייעץ איתי לגבי האפליקציה", מספר הרשטיק,
"חששתי שזה לא יילך בהתחלה", מודה הרשטיק הסב ומספר שלבנו יש בכלל
תואר שני במשפטים בארצות הברית ולדידו היה כדאי שיתמקד בכך.
"כששמעתי על היוזמה לפיתוח האפילקציה לא עודדתי אותו לפני זה", מספר הרשטיק,
כי כשהם ירצו לחזור ארצה, רציתי שהוא יהיה חזק במשפטים,
שיבוא לפה עם תיק מסודר וקליינטורה, אבל עכשיו אני מאוד תומך בפיתוח האפליקציה שלו".
*אתה מסוג האנשים שרוצים בן עורך דין?
"אני מסוג האנשים שאומרים לבן שלהם שהוא יכול להיות חזן אבל שיהיה עוד משהו".
גם הרשטיק הסב וויתר בחייו על חיי נוחות בחו"ל לטובת אידאלוגיה צרופה.
מובן היטב איך הוא בסופו של דבר הבין ללב בנו שהבריז קמעא לחלום העורך דין של אביו מולידו.
"שפתחתי בית ספר לחזנות וויתרתי על כסף.
באותו זמן בנוסף לחזן של בית כנסת הגדול בירושלים,
הייתי בראשו של הקונצרן השני בעולם ליצור שרשראות זהב,
קונצרן בין לאומי והמשכורת לא היתה בדיוק של מנהל מכון לחזנות..."
*החלטה לוותר בשניה של רגע מכונן?
"קודם כל נכנסתי להורות חזנות וראיתי כמה הנשמה שלי חיה מזה,
אז אח"כ עזבתי לגמרי את הקונצרן.
גם לפני כן
בגיל 30 הקרבתי משרה לא נוראמלית בחו"ל בשביל לעלות ארצה".
*זאת הקרבה.
"זאת לא הקרבה, כי אני מסתכל על אנשים שעשירים ממני,
אבל הם לא עשירים ממני בסיפוק שיש לי, אתה מרגיש שהנשמה זורחת.
אמרתי לילדים שלי שאני לא יודע כמה אני אוריש להם,
אבל הם יוכלו לספר לנינים שלהם מי היה הסבא רבה שלהם".
*מה האפלירציה נותנת שאין היום לאנשים?
"הבן שלי, נתנאל גר באמריקה ויש לו ילדים קטנים, גני הילדים הם ככה ככה
ובמיוחד שבאים הביתה ישר מתנפלים על המכשירים האלה,
והוא חיפש איך לחנך אותם ליהדות דרך זה ולדעתי זה הצליח מאוד".
*זה מה שיגרום לילדים לברך?!
"כן, אתה תראה את האפליקציה הזאת ותבין גם למה.
זה מאוד אטרקטיבי".
אחרי שאנו יורדים ממחוזות קניוני האפליקציות לא נותר לנו דבר מלבד
הילד המזמר שנותרנו פעורי פה למשמע אוזננו.
הוא פצח ב'המלאך הגואל' אותי ולרגע העולם נעצר מלכת.
מקשיב לשירת המלאך שלא ספג יותר מידי ערוץ 2, למרות בית הספר.
כנראה שהיו לו מורה טוב אחד או 2.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה