נדב גדליה
עשה עשה, שלומי גרטנר (מתוך טור המוזיקה שלי שהתפרסם מספר שנים ב'עולם קטן')
אנחנו מרובעים כולנו, מה נעשה; הזריקו לנו מגיל אפס שסרוגים שומעים מוזיקה יהודית מקורית וגלגל"צ וחרדים שומעים חסידית בלבד בערוצים פיראטים. לחרדים יש את במוזיקה מבטא מתחסד, ולסרוגים - אין, כי אפעס ישראלים אנו. ככה חינכו אותנו, אנחנו לא אשמים. טוב, לפעמים כבר אי היה אפשר אז יצאנו קצת מהמסגרת אז שמענו קצת פריד ושוואקי ומרדכי בן דוד, כי אי אפשר להתעלם לגמרי ממה שרץ ברדיו, אבל שאנחנו באמת נשמע מוזיקה חסידית לכתחילה? ככה, להכעיס?! לא בבית ספרנו הדתי-לאומי-תורני. ואני אומר; בואו נצא לעד מהקופסא המגבילה הזאת. כי ההפסד כולו שלנו ושל בנינו עד עולם. אני כבר יצאתי מזה, אני שומע מוזיקה חסידית, כי מצאתי שזה לעיתים נעים ולא פעם מגניב טילים, לא פחות מאביתר ומאיר בנאי, מושאי הערצתנו.
ומה היום? זוכרים את ליפא שלמעצר? הבחור שהוכיח שגם אם אתה חסיד אדוק דובר אידיש אתה לא מנוע מלהיות מגניב? הפעם יש לנו את שלומי גרטנר, תנו מבטון על העטיפה ותבינו שמדובר בחסידי-מגניב הפעם. יש לגרטנר נגיעות דאנס טובות שאפשר למצוא ב'ברוך שאמר', 'בשמחה' וקטעים חסידים משובחים כמו 'אשרי מי', 'משמח' ששם מתגלה הגרטנר כיצרן קול מדהים שכיף לחכות לו בפזמון. וגם יש 'פו-פלללה', שלא נשמע שנלקח מחסידות בעלזא. 'Happy Birthday' מוציא אותנו לגמרי מענייני החסידית, למרות שהמקצב הצדיק נשאר על כנו פלוס מינוס. 'מי כאלוקנו' הוא מסוג השירים הרועשים-מרגשים. ויש גם קטעים שקטים יותר שנועדו לרגש.
סך הכל גרטנר הניח כאן 14 רצועות שלא מותירות חתיכת מקום שאי אפשר לאהוב, כי קצב זה קצב ולי הספיק לעיתים שמיעה אחת בלבד
בשביל להבין שמדובר בקטע משובח. ז'אנר אחר לא מוכרח להיות דבילי לחלוטין.
חאלס, בואו נצא מזה, אם המוזיקה החסידית נתנה צ'אנס למקצבי דאנס עצבניים, דיסטורשיין, ולתמונת הזמר ע"ג התקליטור (גוואעלד!)
גם לנו מותר לצאת מקופסת השולי רנד\ארז לב ארי\עמיר בניון והבנאי'S. גם לנו מותר לשיר במבטא חסידי עם הרבה סמ"ך ותנועות חולם ושורוק.
זה בסדר, זה לא יגרור אף אחד לקנות שטריימעל.
רוצים סופשבוע טוב יותר? חפשו בגוגל סבבת שלום, גם בפייסבוק אפשר, וגם בשורת הכתובת
http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=347246
מקבלים גם צ'קים:
gilinada@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה