מה עושים בכסילופון
הזה?
החרדים לא הרימו
ידיים: נדב גדליה יצא לבחון כיצד החברה החרדית מתמודדת עם האינטרנט. מלחמה ראויה או
קרב מאסף חסר סיכוי? תשפטו בעצמכם
נדב גדליה
המודעות שהגיעו
עד ללוחות המודעות בפתח תקווה בישרו: "בני ברק מתעוררת בעקבות אירועי התקופה".
ההתעוררות תתרחש בכנס חיזוק מיוחד שיעסקו בו באחד הנושאים החמים שטרם נמצא להם פתרון:
האינטרנט.
השעה רבע לשמונה
בערב. רחובות בני ברק חשוכים קמעה. בכניסה לאולם עטרת מרים שבשכונת רמת אהרון מונחים
ספרים עבי כרס מפרי עטו של הרב קובי לוי, סופר, עיתונאי ומייסד ארגון 'הצלת חיים',
שכולו מוקדש למטרה מרכזית אחת: הצלת הציבור הדתי והחרדי מהאינטרנט. שם הספר העוסק בנושא
המדובר אינו מותיר מקום לעוצמת המלחמה: 'הישרדות'.
אברכים ובני ישיבה
ממלאים אט אט את האולם הריק, מבקשים לשמוע בגנותו של האינטרנט.
גם נער אחד חבוש כיפה שחורה ולבוש מכנסיים קצרים נכנס
פנימה ומתיישב. כיסו נראה חשוד קמעה.
חסר לך משהו טוב לקרוא?
חדש: גְּדַלְיָה כַּתָּב אָמָּן - הניוזלטר
טורים אישיים שנונים, כתבות שוות, הרצאות מחכימות וולוגים מצחיקים.
הכל בניוזלטר אחד - למנויים בלבד!
להרשמה >> www.nadavGEDALIA.com
להמשיך לדבר על האינטרנט
35 שנות חזרה בתשובה מאחורי הרב לוי, המוביל את ארגון 'הצלת חיים'. הן החלו כשהיה
כתב בידיעות אחרונות ונשלח לסקר מבפנים סמינר של ערכים, וזה גרם לו לשוב בתשובה.
הוא איש מעש וחזון
ואינו מתנצל לרגע. כעת הוא כאן כדי להתריע בפני הקהל על המציאות המשתנה של העולם שהוא
מזהה, והוא רואה בכך הצלת חיים של ממש. כואב לו הלב, רואים עליו. הוא עומד מול עשרות
המשתתפים ומרצה דברים כבקי וכרגיל. הוא מספר שהוא "הקברן של הנופלים באינטרנט"
ושאליו מגיעים הסיפורים שנגרמו מגלישה ברשת.
"בשנים האחרונות
יצר הרע צמצם את עצמו למילה אחת: אינטרנט", הוא אומר לקהל ומסביר שמעבר לבעיות
צניעות נובעים מהרשת אפיקורסות ועוד מרעין בישין שתצלינה כל אוזני יהודי מאמין מלשמוע.
הרב לוי טוען שהוא
עצמו מעולם לא נכנס לאינטרנט ומסביר בטוב טעם שמי שנכנס פעם אחת לרשת כבר משוחד כי
הוא קבלת ממנה הנאה כלשהי ההופכת אותו לסנגור על האינטרנט ועל המציאות החדשה שהוא יוצר,
המאתגרת בעיקר את יראי השמיים שלא נחשפו לענייני הטומאה המאפיינים את הרשת מעולם.
"את הדברים שלי אני כותב בפיילוט 0.4", הוא מחייך ושולף את העט הפופולרי. "גם אם אתה חכם בתורה אתה יכול להיות שוטה בהבנת המציאות",
הוא אומר ומחדד שבא מכוחם של גדולי הדור, ובראשם הרב וואזנר, שנפטר לפני שנים אחדות. "באינטרנט אין 'מותר'", הוא מדגיש. "יש 'אפשרות
להשתמש' על פי כמה תנאים שהציב הרב וואזנר".
המטרה של הרב לוי:
למנוע מבני תורה שטרם נחשפו לרשת להיחשף אליה ולהציל את מי שנפל או עשוי ליפול.
הערב נמשך, ועם
הזמן החולף נוהרים אל האולם משתתפים נוספים. הרב מעודד אותם להיכנס פנימה. אצל הרב לוי אין הנחות, והוא מדבר בהתאם. עם הזמן מתנועע
באי-נוחות קלה בקצה האולם הבחור במכנסיים הקצרים. לאחר מכן אפגוש בו ביציאה. האם קיבל את הדברים? איני יודע. בינתיים אני צופה בו.
דווקא עכשיו מלחמתו
הוותיקה של הציבור החרדי נראית ברורה יותר. המחקרים על השתלטות הרשתות החברתיות על החיים המודרניים מציגים
בפנינו שהאינטרנט יצא מפרופורציה. הקסם שבמיידיות התפוגג מזמן, והעולם נותר לשאת
את המתח, את הפורנו ואת ההשלכות החברתיות, המשפחתיות והפוליטיות.
חומות של תועלת
"נגע האינטרנט
עז וסוחף כל כך, עד ששום חברה, כולל החברה החרדית, לא יכולה לומר שיש לה דרך סלולה
למיגור הנגע", אומר לי הרב יעקב ב' פרידמן, פובליציסט 'בקהילה' וסופר חרדי. "העולם כולו נפל לפיתוי שהורס לו את שרידי החינוך, את
חיי החברה, את הנורמליות. אפילו מצרים ולוב, אוכלוסיות המשתכרות דולר ליום, מיגרו את
השלטון באמצעות האינטרנט".
למה נדמה שרק בחברה
החרדית מדברים על זה?
"החברה החרדית
הוכתה יותר מכל חברה אחרת, משום שהחברה הזו נוסדה וחיה על תפיסת בידול הקהילות מימי
החתם סופר וביצור החומות. זה נשמע כמעט מהתלה בשיטפון האינטרנטי בן זמננו. בשיחה שערכתי
פעם עם הרב שלמה אבינר הוא אמר שהתפשטות המדיה מוכיחה עד כמה התמקדות החברה החרדית
בחומות חיצוניות חסרת משמעות בימים שגם קפוטה או פראק כבר אינם מהווים עוד חומות".
האם אכן קרסו החומות
החרדיות?
"ראשית חשוב
לומר שבקהילה החרדית רוחשים במקביל גם היום שני זרמים: היחלשות והתעצמות. המודרנה מכה
בנו קשות. אלפי אברכים החליפו את הסטנדר בג'יימס בונד ובמכללה אקדמית. רבים מכפי שהיינו
רוצים נחשפים ושותפים לתעתועי האינטרנט.
"ולצד זה,
בניגוד גמור להלך הרוח העולמי שבו המדיה משתלטת על ההוויה, מרדדת את השיח וממתגת גיבורים
טלוויזיוניים, חלה בחברה החרדית התעצמות של יוקרתו של העולם הישן. גם מי שמתמכר לסדרות
טלוויזיה, ההערצה שלו והרגש שייכים עדיין לניחוח בית המדרש עם ספריו העתיקים. גם אחרון
גולשי הרשתות ישאף שהבן שלו יגדל להיות הרב אלישיב.
"לחברה החרדית
יש שתי דרכים להיאבק בסחף האינטרנטי", הוא אומר. "ראשית, מניעת הלגיטימציה.
ועל זה היא נאבקת בחירוף נפש. גם אם המדיה קיימת בחלקים בקרבנו, היא לעולם לא תקבל
לגיטימציה! לא נספר בבית המדרש שאת החדשות ראינו בטוויטר או בערוץ 2".
יש שיכנו זאת צביעות.
"לא נכון.
זה היעדר לגיטימציה. וכיוון שבית המדרש החרדי ועולם הישיבות גם מתחזק, תעתועי האינטרנט
יישארו תמיד מחוץ לחיים הרשמיים. הנה דוגמה נפלאה מהחיים החרדיים: באחד הימים פורסמה
ביומונים חרדיים ידיעה הדנה בהחלטה שהתקבלה בעיריית אלעד. אותה ידיעה פורסמה בשני יומונים
חרדיים. ההבדל היה בתמונה. בתמונה של ישיבת מועצת העיר אלעד התנוסס במרכז השולחן מחשב:
בעיתון אחד הופיעה הידיעה במתכונתה, ואילו עיתון 'המודיע' צנזר את המחשב".
פרידמן צוחק: "הרי
גם לעורכי 'המודיע' ברור שהגרפיקאי של המודיע מחק את תמונת המחשב באמצעות מחשב. איך
מנהלים חיי קהילה באמביוולנטיות כזו? האם אין בכך צביעות? לא. לא אנחנו יצרנו את הנגע
המר הזה. אנחנו נאבקים על חיינו ועל חיי ילדינו, ואחת הדרכים שלנו להתמודד היא בשבירת
הלגיטימציה. זה לא ביטוי של אין אונים אלא תגובה מושכלת ושיטתית".
יש פעילות בשטח?
"אנחנו נאבקים
כל העת בלגיטימציה של האינטרנט. זה כולל איסור הכנסת מכשירים פסולים: בתי ספר לא מכניסים
ילדים שלהורים יש מכשיר פסול. מתארגנים כל הזמן כנסים נגד פגעי טכנולוגיה. או למשל
ההכרח החברתי להתנצל בפני אורח על המחשב בסלון הבית ('זה לצורכי עבודה. מה לעשות?')
או הקשיים שאני נתקל בהם במאמריי כשאני מקושש אחר ביטויים חלופיים, כמו 'מדיה' או 'תקשורת
אלקטרונית', במקום לקרוא לילד המופרע בשמו".
זה עוזר?
"האיסורים
על פגעי טכנולוגיה המתוּחזקים מפעם לפעם בחצרות מקומיות לא עוקרים את הנגע, ועקירה
מוחלטת גם אינה אפשרית, אבל יוצרים ללא הרף תמרורי אזהרה. יוצרים רגעי אי-נחת מבורכים
במי שבכיסו חבוי מכשיר הפוסל אותו מלבוא בקהל.
"וכן, החברה
החרדית הצליחה לשלול לגיטימציה לאייפון אפילו בעיני משתמשיו. אחת התופעות המוכרות היא
של נערים מוחלשים בשלבי התחזקות המנפצים בהתלהבות רגעית את האייפון. האם לא יבוא השלב
שהיצר יגבר ויקנו מחדש? מן הסתם יקנו. ינפצו, ושוב יקנו וינפצו בבוא העת. והנה תמונת
מצב מנחמת בחברה החרדית: אפילו בעלי אייפונים מאושרים יותר ברגעי ניפוצו מברגעי קנייתו.
"החברה החרדית
יוצרת קונטרה הוגנת למדיה הרועשת. היא בונה עולם מפואר של תורה, עולם רווי יוקרה ומעמדות
והתלהבות. עדיין הלהט בעיניים חרדיות שייך לסטנדר של רבי חיים קנייבסקי ולטישים של
ויז'ניץ. עדיין הריטב"א והרשב"א והנעימה המרטיטה של 'ק-ה ריבון עולם' הם
מעצבי התרבות שלנו. 'נתקענו' באותיות שנוצקו לפני 160 שנה בדפוס האלמנה והאחים ראם".
חסר לך משהו טוב לקרוא?
חדש: גְּדַלְיָה כַּתָּב אָמָּן - הניוזלטר
טורים אישיים שנונים, כתבות שוות, הרצאות מחכימות וולוגים מצחיקים.
הכל בניוזלטר אחד - למנויים בלבד!
להרשמה >> www.nadavGEDALIA.com
שומרים על המשפחה
היהודית
הרב אברהם ישראל
פרידמן (30) הוא אברך תושב צפת ואב לארבעה הכותב גם הוא בעיתונות החרדית זה שנים. לאחרונה
הוציא את הספר 'דרכו'. "האינטרנט בכללותו לפני הכול ממסמס כל דבר קדוש",
מסביר הרב פרידמן את המשנה החרדית, הרואה בהתחברות לרשת משהו גדול יותר מבעיות צניעות
שאולי אפשר לפתור באופן חלקי על ידי סינון. "בעידן הרשת יכול להיות אדם בלבוש
דתי שהוא למעשה בקושי כזה. אולי עשרים אחוז ממנו הוא כזה.
"אדם יכול
להישחק ברוחניות מיום ליום בלי שהוא שם לב, כי הראש תפוס בדבר אחר, וכמו שאומרים בישיבות,
'האמבטיה מתקררת'. החשיפה לתכנים בעייתיים קורעת את האדם מבפנים ולא מותירה כמעט מקום
להשקעה בעולם הרוחני. בפרט האייפון, שמצמיד אותך אליו כמעט בכל דקה ויוצר מגנט שלא
מאפשר להתפלל או ללמוד כיאות.
"אם אדם היה
מתפלל חצי שעה שחרית למשל, פתאום הוא מוצא עצמו מתפלל תפילה חטופה של עשר דקות, וגם
זה בלי טיפת נשמה. האייפון מחכה לו בצד. הוא לא נותן לו מנוחה. אנשים איבדו את כל העולם
הרוחני שלהם בגלל מכשיר מפתה עם תכנים ריקניים. זה עצוב.
"זה לא נגמר
שם. יש מספיק אנשים שנפלו ברוחניות והרסו את התא המשפחתי בגלל הרשת המתירנית. המצב
שלנו כיום, מבחינת הרשת, הוא כמו דגל שחור בים. הים סוער; יש מקומות שיש בהם מערבולות
בלתי צפויות. החכם שיאפשר לעצמו מה שירצה על בסיס ההנחה 'לי זה לא יקרה' ו'אני מספיק
גדול בשביל להחליט', יכול למצוא עצמו במערבולת שיהיה לו קשה לצאת ממנה".
ובכן, האם הדרך
היא להימנע מכל מגע עם הרשת?
"השאלה הזו
נתונה לחכמי הדור, אבל הגישה הכללית שהם מורים הייתה ועודנה להתנזר ככל האפשר. העולם
צועד לעבר אפליקציות ושירותי ממשלה וכדומה שיינתנו רק באמצעים מקוונים. יש מי שהחליטו
לתת לילד הכול 'כדי שלא ייבהל'. אבל זה בעצם אומר: אני מכניס את הילד לבוץ כדי שלא
יתלכלך מבוץ נוסף.
"יש אנשים
מסוימים שדוגלים בשיטה 'מחר לכולם יהיה'. אבל מדובר בשטויות. יהודי מסתכל על היום ומתפלל
על המחר. אל לנו להקדים את המאוחר. זו הגישה הכללית בציבור החרדי. לצד זאת הוקמו בקהילות
ועדות הנותנות מענה לצרכים קונקרטיים".
איך מגדירים בעולם
של היום 'צורכי עבודה'?
"צריך להבין
שיש כאן משהו מאוד רגיש. ייתכן שיש ציבור מסוים שנזקק למכשיר 'מוגן' לצורכי פרנסה,
ואני מדבר במציאות שבאמת מחויבת, אחרי היתר מפורש של רב מוסמך. מתי הזמן להחליט להוציא
דבר כזה לשוק? זו שאלה לא פשוטה. יש כאן חבל דק שרק גדולי ישראל יכולים להכריע בו.
"בדיוק כמו
שבקורונה יש אינספור סייגים של מרחק והבדלה כי שמא ושמא ועוד פעם שמא אולי יגיע הנגיף,
זו בדיוק ההשקפה החרדית. הבלימה הזו יוצרת הבנה שהאינטרנט אינו הלחם שלנו, הוא מצרך
שימושי, אבל בגבול הנכון ובמקום הנכון.
"הטלפון הזה
הוא למעשה מחשב קטן, ואין סיבה להשתמש בזה בכל רגע. זה שעבוד שלא מעניק חופש. גדולי
ישראל יודעים ברוב חוכמתם ותבונתם, שבאה מכוח התורה, לתת לכל צורך מענה מדויק וקונקרטי,
עם יד על הדופק".
לא מוכנים לעוצמת
הרשת הזאת
"אני לא בטוח
שכל הציבור החרדי אחיד בתפיסה הזאת", אומר הרב איתי הלל, ר"ם ורב הפנימייה
בישיבה התיכונית נחלים ועובד המכון הישראלי למשפחה. "יש היום לא מעט חרדים שמשתמשים
באינטרנט וברשתות החברתיות אבל משתדלים לעשות את הצעדים הנכונים כדי למנוע תקלות. אברך
כולל או מישהו שאין לו צורך להחזיק במכשיר כזה ויכול להסתדר בלעדיו, זה מצוין.
"מצד שני,
מעיסוקיי כמחנך ומטפל אני נחשף להמון מקרים של נפילות ברשת. אחד הסיפורים הכאובים שזכורים
לי הוא קבוצה של כמה תלמידים שהחליטה להתערב על משהו שלא היה מתאפשר אילולי היה אינטרנט.
לצערנו זה לא נגמר טוב בכלל ושבר גם את האמון של הבחור בבני אדם בצורה שאין לתאר".
מעבר לסינון, מה
הכיוון הנכון לדעתך בכל הנוגע לאינטרנט?
"יש היום
אפליקציות שעוזרות לנו לדייק את עצמנו. למשל, לתחום בזמן את שעות הגלישה ואת כמות השימוש
במכשיר כדי שלא להיסחף ולבזבז שעות מרובות מול המסך. לצערי הורים לא מספיק מודעים לחשיבות
העניין, ויש ילדים שמתביישים לפנות להורים ולבקש תוכנה כזאת. חבל, כי הבור שאפשר להיכנס
אליו אחר כך כואב מאוד, וכדאי להימנע ממנו כמה שיותר מוקדם, לפני שנופלים ברשת.
"יש לאינטרנט
השלכות על המון תחומים בחיים שלנו שלא תמיד מביאים בחשבון. זה הרבה מעבר לסינון תוכן:
קשרים חברתיים, זוגיות, עבודת ה' וסתם בריאות נפשית שמגיעה לכל אחד ואחת מאיתנו".
הרב הלל מסכם שלושה
דברים שלדבריו כל הורה ומחנך חייב להעניק לילדי הרשת של היום.
"לפני
הכול תיווך: לדבר על הסכנות, איך עושים שימוש נכון במדיה, מה מותר ומה אסור. נוסף
על כך נוכחות: צריך לדעת איפה הילדים ובני הנוער משחקים ואילו אפליקציות הם מתקינים.
אני לא עוקב אחריו, אבל אני יודע מה קורה איתו.
"שלישית, קשר: להיות מחובר לילד באופן כללי, להיות בשיח איתו, להתעניין, לשמור תמיד על ערוץ תקשורת פתוח. אם חס וחלילה מחר הילד ייחשף למשהו, הוא ייגש לשתף את ההורה".
לתגובות היכנסו
לאתר המתעדכן של נדב: www.nadavgedalia.com
****
חסר לך משהו טוב לקרוא?
חדש: גְּדַלְיָה כַּתָּב אָמָּן - הניוזלטר
טורים אישיים שנונים, כתבות שוות, הרצאות מחכימות וולוגים מצחיקים.
הכל בניוזלטר אחד - למנויים בלבד!
להרשמה >> www.nadavGEDALIA.com
כתיבת תוכן, כתיבת שיווקית
כ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה