כתבה: מה שקורה בחריש

 תוצרת חריש

נדב גדליה בדק מה קורה ביישוב שהפך במהירות לעיר הצעירה בישראל.

מתחת לסלע צומחת רקפת ומתחת לאף צומחת לנו בשקט עיר חדשה בישראל. העיר חריש השוכנת בצפון-מזרח השרון מדרום למחלף עירון וממזרח לכביש 6. כיום העיר שוקקת חיים צעירים ומונה כ-30,000 תושבים, אך הכל התחיל אי שם לפני כארבעים שנה, בשנות ה-80, כשהוקם קיבוץ חדש בשם   'חריש' על ידי הקיבוץ הארצי, בסמוך ליישוב קציר, קודם לכן, הוקמה במקום היאחזות נח"ל ובשנת 82' הוחלט להפוך את המקום לקיבוץ. עם השנים, התמעטו התושבים ונותרה במקום רק פלוגה של מג"ב ששכנה בו, אך אז חלה תפנית בעלילה. במסגרת תוכנית חדשה מטעם המדינה בשם 'שבעת הכוכבים' הוחלט להקים בארץ בשנות התשעים שבעה ישובים לאורך הקו הירוק ובינהם יישוב חדש, בסמוך לקיבוץ 'חריש' שיתאחד עם קציר. כך הפכו קציר וחריש למועצה מקומית אחת בשם "טל-עירון", שהייתה ה'כוכב' הצפוני ביותר בתוכנית הכוכבים המדוברת. בהמשך, בשנת 1995 הוסב שם המועצה המקומית ל"קציר-חריש". באותה שנה הושלמה בנייתן כ-300 יחידות דיור ראשונות, משרד השיכון השקיע בתשתיות היישוב ובתכנון, אך מכירת הדירות ביישוב נכשלה ומרבית הבתים נותרו ריקים.
חבלי הלידה היו מורכבים ולא נלאה אתכם בכל הפרטים. רק ב-2008 החל הכדור להתגלגל בצורה טובה יותר עת הוקמה ועדה מיוחדת שבסמכותה לאפשר תכנון ופיתוח אזורי מהירים. במסגרת הזאת, הוחלט להכריז על חריש כמרחב תכנון מיוחד. ב-2010 החליטה הממשלה להקים ועדת מנכ"לים לקידום היישוב חריש.  
נדמה שסוף סוף הגיעה זמנה של העיר להצליח. שכונות חדשות החלו לקום, יחידות דיור שווקו בהצלחה לציבורים מגוונים ועם התקדמות קצב האיכלוס, כשנתיים לאחר מכן, נפרדה 'חריש' מ'קציר' והפכה לעיר בפני עצמה. משם, די הכל היסטוריה-עכשווית.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון לסוף אוגוסט 2021 מתגוררים בחריש 24,746 תושבים (מקום 85 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎47.9%‏, הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019) היה 64.3% והשכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2018 היה 8,786 ש"ח. כך הפך קיבוץ רפאים לעיר שוקקת חיים.
במספרים: סדר גודל של כ-10,000 תושבים חדשים וצעירים (35 הוא הגיל הממוצע) מידי שנה. מטבע הדברים, לא מפתיע לגלות שב'חריש' מוקמים עשרות גני ילדים דנדשים מידי שנה, מה שמגדיר גם את העיר באופן רשמי: העיר הצעירה בישראל.

חדש: גְּדַלְיָה כַּתָּב אָמָּן - הניוזלטר

טורים אישיים שנונים, כתבות שוות, הרצאות מחכימות וולוגים מצחיקים.

להרשמה >> www.nadavGEDALIA.com

***רק ביחד***

שתי רגליים ו-40 דקות - ואתם חוצים את העיר הצעירה. ברכב, טיול הקצוות הזה יקח לכם דקות בודדות. בין בתי העיר מסתובב ראש העיר יצחק קשת ומחייך. עוד רגע הוא יכנס לשנתו התשיעית בתפקיד והוא מביט על פרויקט חיוו עם הפנים לעתיד. קשת אוחז בידיו חזון ברור ומשנה סדורה כשהוא נדרש לפצח את סוד קיסמה של הקיבוץ, יישוב - שהפך במהירות עצומה לעיר צעירה בישראל, עם קצב התפתחות שמותיר לסתות שמוטות בכל קנה מידה נדל"ני. "כיום יש בעיר כ-30 אלף תושבים והתוכנית היא להגיע ל-60,000 תוך שלוש שנים ובע"ה ל-100,000 תוך עשור", הוא מספר לי ומדגיש בפניי את ה'אני מאמין' העירוני שלו במשפט אחד: "בחריש אתה לא מרגיש בודד. זאת עיר שהיא קהילה אחת גדולה ומעורבת בכל גווני האוכלוסיה. פרויקט הדגל שלי הוא לחבר את התושבים".
קשת (42) הוא חוזר בתשובה שאחרי שירות צבאי ארוך בקבע נכנס לחיים הציבוריים עם מטרה ברורות; פחות קלישאות ויותר עשיה מאחדת שמובילה לחיים משותפים יחד, כל עמך בית ישראל.
"אני מכיר את שני הצדדים, דתיים וחילוניים, זאת המשפחה והחברים שלי", הוא אומר. "בחוויה שלי, ראיתי את הקרע משני הצדדים בחברה הישראלית וזה בער בי; הרצון לפתח חיים שבהם אפשר לחיות בשלום ביחד".

*מה השיטה שלך לחיבור נכון?

"נעזרתי ב'פלוגתא' ואנחנו עורכים בעזרתם מפגשי שיח, כולל להשים על השולחן את כל הדברים הכאובים שמפרידים בינינו במטרה להגיע להסכמות ומכנה משותף רחב. יש 'מועצות הסכמה' ומגיעים להסכמות. בתכל'ס, שמונים אחוז מכנה משותף - מאפשר לנו לחיות יחד בשלום.

*מי מגיע למועצות?

"כל אדם פרטי מן השורה שרוצה - יכול להצטרף, לבוא וללבן סוגיות בוערות. אנחנו רוצים לחבר כמה שיותר תושבים למיזם הזה ולאט לאט זה מחלחל ומוביל עוד אנשים לקחת חלק במיזם. אנחנו לא עוצרים עם אותם אנשים. אישית, כראש העיר, אני לוקח אחריות על הנושא של חיבור בין דתיים לחילונים. בע"ה, בקרוב אנחנו הולכים לייסד סטטוס קוו של עיר מעורבת עיר כבוד הדדי.
בשנה האחרונה העברתי את 'חוק השבת' ואני רוצה לגעת בסוגיות נוספות, בנועם".

***בונים מחדש***

*איך אתה מסביר את הקמת העיר במהירות כה רבה?

"חריש היא העיר שקמה הכי במהירות בהיסטוריה של מדינת ישראל", אומר קשת. "לדוגמה: מודיעין שהתפתחה אף היא במהירות גדולה; מה שהתפתח שם בעשרים שנה, קרה בחריש בעשור בלבד. כרגע, חריש זה החלון ראווה של מדינת ישראל - כעיר חדשה. פעם בכמה זמן קמה עיר והיום זאת חריש. יש כאן את התשתיות הכי מתקדמות ודבר חדש שקורה: 'עירוב שימושים'. זה אומר מגורים יחד עם מרכזים מסחריים ולא שהמרכז המסחרי נמצא בקצה העיר, כמו שמקובל. כאן זה ממש כמו שהיה פעם עירבוב החיים עצמם עם הרחוב והקניות".

*מה האתגרים של עיר חדשה?

"לפני הכל, בעיניי זאת ציונות ממדרגה ראשונה; להיות שותף להקמת עיר חדשה כי זה להקים את כל ההווי והקהילות מחדש. אין ספק שזה גם אתגר כי הדברים תוך כדי בניה, אבל זאת לא חכמה להגיע לעיר מוכנה אלא לבנות ולקחת חלק מהחוסן של כל מה שקורה בעיר שאתה גר בה.
יש כאן רוח התנדבותיות מאוד גדולה. אתמול הייתי בכנס שנקרא 'משמר השכונות' - אלו תושבים שמסיירים ומזנקים לכל אירוע והכל נעשה ללא תשלום. זה לא בעניין של 'כוח עבודה זול' של התנדבות אלא במטרה לייצר קשר ואחריות מצד התושבים. תראה, אנחנו חיים בעידן של לקוחות ונותני שירותים. ואני אומר: לא. חשוב לנו מאוד מעורבות קהילתית ופחות להשליך על אחרים שיעשו את העבודה".

*בעיר חדשה אנשים יותר נפתחים ומתחברים אחד לשני?

"כשמשפחה "מהגרת" לחריש. היא מגיעה למקום חדש ומטבע הדברים היא מאוד רוצה מאוד להכיר את השכנים והשכנים רוצים להכיר אותה. ככה זה בכל העיר. כולם רוצים את הקשר וככה נוצרות קהילות טובות, חדשות. אני חושב שגם עצם זה שהעיר חדשה נותן הרבה למי שבא אליה. אדם שעובר לעיר חדשה הוא ב'מוד' של שינוי. רוצה להיות בסדר, מעוניין להסתדר עם השכנים, ליהנות מאיכות חיים אמיתית. אגב, זה לא רק צעירים. אנחנו רואים תופעה של הורים שגרו במקום עשרות שנים ועוברים לחריש בעקבות הילדים. כל אחד מביא את אחיו אז גם ההורים בסוף באים. יש חברים, קהילה, משפחה וזה מה שאנשים בסוף צריכים היום ובכלל. אין כמו המפגש הפיזי. בצורה טבעית, כשכולם עם ילדים וכל הזמן נפגשים במיזמים, בגינות, בבתי הספר - החיים נראים אחרת".

***מי רוצה להיות במרכז?***

*ומה לגבי זה שהעיר לא 'במרכז' זה מונע ממשפחות לעבור?

"יש כאלה שזה מפריע להם, אבל אני חושב שאנשים מחפשים חיים יותר שלווים ולאו דווקא להיות במרכז. יתרונות השותפות, הבניה והביחד גדולים יותר.
ההורים שותפים לבניה של מוסדות החינוך מאפס. לפני שנה הוקמה אולפנא וישיבה תיכונית. כל המוסדות נכנסים למבנה מפואר, ישר. לא עוברים לקראוונים ומשם לקראוונים יותר משוכללים. זה היתרון של עיר חדשה וגם ישובים סמוכים כמו פרדס חנה ומבוא דותן שולחים למוסדות בעיר.

*מה האתגרים שעומדים בפניכם כעת?

"בגדול, יש לנו שלושה אתגרים בעיר: 1. פיתוח תעשיה ותעסוקה. 2. תחבורה. 3. עיצוב הרשות המקומית. זה אומר שבזכות זה שאנחנו עיר צעירה, ההכנסות של העיר נמוכות וההוצאות כפולות בגלל כל התשתיות החדשות והוצאות החינוך המרובות. ניתנה לנו הזדמנות לעשות הכל נכון מההתחלה. שמנו את הדגש הגדול על חינוך והקמנו מרכז מחקר ופיתוח משלנו. יושבים שם אנשים ומפתחים תוכניות חדשניות פדגוגיות לכל העיר. זה משהו שלא היה קיים בערים קטנות אחרות בארץ ואנחנו מברכים כל כך כי אני יכול לגלות לך שהיה לנו קושי לגייס מורים ומורות בהתחלה, אך בהמשך קיבלנו הרבה מורים ומורות טובים מהשורה הראשונה עם תפישות חדשניות. כעת, אנחנו מלווים אותם ומדריכים אותם איך ליישם את התפישות שלהם בשטח. זה קורה ע"י למידת עמיתים. אחת לחודש כל 19 מנהלי בתי הספר נפגשים יחד ואחת לכמה זמן גם המורים".
שוב, אלמנט הביחד חוזר לשיחתנו, גם בחינוך.

חדש: גְּדַלְיָה כַּתָּב אָמָּן - הניוזלטר

טורים אישיים שנונים, כתבות שוות, הרצאות מחכימות וולוגים מצחיקים.

להרשמה >> www.nadavGEDALIA.com

***קמח ותורה***

הציבור הדתי לאומי מפוזר בכל העיר ברחבי השכונות 'בצוותא', 'המעוף', 'החורש', 'אבני החושן', 'הפרחים' ועוד. ב'חריש' תמצאו כוללים חרדים לצד שני כוללים דתיים לאומיים שאחד מהם מתוכנן להתפתח בהמשך לישיבה גבוהה או ישיבת הסדר. כבר בימים אלו, לצד הפארקים הקיימים, מפתחת העירייה פארק עירוני בגודל של כשישים דונם.
"אנשים בחרו בחריש אולי בגלל המחיר, אבל היום הרבה בזכות הקהילה והאווירה הצעירה", אומר שלמה קליין, סגן ראש העיר. "יש כאלה שרואים בעיר הזדמנות מבחינה אישית ותעסוקתית".

*מה התוכנית התעסוקתית שאתם בונים כעת?

"אנחנו מפתחים כעת את 'חריש דרום' - שכונה שמתכוננת לתעשיה; אזורים שיהיה בהם תעסוקה, מסחר ותעשיה קלה שמוגדרת היום כלא מזהמת; מרכזים לוגיסטים, מוסכים, נגריות, דפוס ונייר, דברים כאלה. היציאה הדרומית תתחבר לעורקי התחבורה הראשיים והנוחים.
בהמשך, מתכננים גם אזור התעשיה בצפון העיר ששם אולי תהיה תעשיה כבידה".

*מה לגבי הייטק?

"יש כעת בעיר בשכונת המעוף שמיועדת לזה ובנוסף, כעת נבנים בתוך העיר מקומות שיכולים לשמש חברות הייטק ואנחנו מקווים שתתן לנו עדיפות לאומית שתעודד חברות הייטק לבוא אלינו".

*מה זה אומר 'עדיפות לאומית'?

"כל ואדי ערה, יקנעם - נמצאים בעדיפות לאומית ואנחנו, כעיר חדשה ומתפתחת מבקשים שיוויון הזדמנויות כדי שהעיר לא תזדקק לנצח לתקציבי ממשלה. כרגע, האזור לא מוגדר 'אזור עדיפות לאומי' ולשם אנחנו חותרים, כדי לפתח את נושא ההטבות לעסקים".

*החבר'ה פה שואלים מה לגבי מקומות בילוי לצעירים.

"חריש בתחילת דרכה מבחינת עסקים. יש לנו מספר מסעדות ומתוכננות לקום עוד. משפחות צעירות צריכות את זה ויש לנו כעת מספיק מענה במרחב וכשעסקים יקומו - יהיה יותר. זאת ביצה ותרגנולת. כשיש יותר אנשים, הם יותר צורכים - ואז קמים יותר מקומות".
איך תהיה 'חריש' בעוד עשור? אני שואל את ראש העיר.
"אני משוחד", מחייך קשת. "להערכתי, העיר הולכת לגדול פי שלוש תוך עשור. תראה, לא תמיד מפרגנים לנו. העולם המונציפאלי הוא בתחרות על תקציבים ואנחנו עושים את הכל כדי לקדם את העיר המיוחדת הזאת, איכות חיים, ביחד ובלי שסע. לפעמים קולות קיצוניים נשמעים יותר וחבל, כי ביננו, על שמונים אחוז מהציבור מסכימים על שמונים אחוז מהדברים".

לתגובות: הכנסו לאתר המתעדכן של נדב www.nadavgedalia.com

 כתיבת תוכן עיתונאי ושיווקי>>

לתגובות היכנסו לאתר של נדב: www.nadavgedalia.com