אפס מאמץ - להיט וחבל \ נדב גדליה, טור מ"הארץ"
1.
כשהוצאתי את 'תשמח' - קליפ מוזיקה לשיר שלי עם רואי לוי מלהקת שוטי הנבואה - חטפתי ביקורת יפה מאחד מהמוזיקאים הישראלים שמבין עניין.
הוא טען בפניי שמצד אחד הקליפ משדר קלילות רבה, אך מאידך איני מוצג בו ככוכב פופ.
"פופ מייצר פנטזיה", הוא לימד אותי, הצעיר.
"פופ זה משהו בלתי מושג שהצופים כמהים אליו".
לא נעים לגלות את זה אחרי שהשקעת הון בקליפ מושקע, אבל למדתי מזה הרבה.
כשעושים פלסטיק - צריך לעשות פלסטיק. אי אפשר לערבב אותנטיות ואת החיים עצמם בשוק מחנה יהודה במוצר פנטזיה.
2.
זה לא סוד שצעירים רבים בגילאי 20 ומעלה, מסתובבים סחור סחור ולא מוצאים את עצמם.
הם טובים, חכמים, כישרוניים ובריאים אך לא מצליחים להשתלב בעבודות קבועות,
להתמיד, להתגבר על האי חשק כדי לבנות לעצמם קריירה, הכנסה, זוגיות אמיתית ומשפחה.
לכאורה, החיים בדור השפע הנוכחי אמורים להיות קלילים.
ומשום מה - המצב הרגשי תוקע רבים ולא מאפשר להם לזרום, להתגבר, להוציא את הכוחות הפנימיים מהמחסן ולזוז - אל המקום היפה יותר בחיים, איש איש ושאיפותיו.
הם מרגישים שהם פשוט לא יכולים ועם רגשות קשה להתווכח.
משפטים כמו 'אין לא יכול יש לא רוצה' וקריאת הגנאי 'עצלן' - כבר לא מזיזים להם כמו בדור הקודם.
הם רוצים תשוקה יומיומית, באפס מאמץ.
3.
להגיד 'עצלנים' ולפתור את התופעה במחי יד - זו אופציה אחת.
לנתח את דור ה-Y וה-Z זו אופציה שניה שדשו בה מספיק.
האפשרות השלישית היא לנסות לשאול האם גם יתכן קשר עקיף או ישיר בין מה שאדם בדור רגיש צורך - לבין התחושות שתוקעות אותו במקום אם אין מעבר לכביש תשוקה למשהו?
זה לא סוד שלכל שיר יש וויב שאנחנו צורכים דרך מעטפת המוזיקה, המילים והלחן.
אנו יונקים משירים תפישת חיים, סגנון ומעצבים לנו מה נכון ומה לא.
בימינו, המודעות עולה לשירים שיש בהם החפצה וכדומה, למשל.
אך מה עם המסר הכללי הנוטף משירים לגבי תפישת החיים הכללית?
גלוי וידוע שישנו ז'אנר מוזיקלי שמיועד בעיקר לבני ובנות נוער.
הם שומעים את השירים, טוחנים אותם דק דק. קמים איתם בבקר והולכים לישון איתם.
זה מותר להאזנה מגיל 18 ומטה, חוקי לגמרי ויש בהקשבה למוזיקת פופ שמחת פנטזיה רגשית ששולחת את הלב למחוזות אחרים לגמרי ממה שמתרחש בעולם הזה.
וואוו. כל כך כיף עכשיו, אך האם צריכה מוגברת\מוגזמת של משהו מכל סוג שהוא עשויה להשפיע על החיים עצמם?
במקרה של שירי פופ מסויימים: הטמעת תפישת חיים לגבי מאמץ.
החפצת ה'אפס מאמץ' לעומת מציאות החיים הדורשת המון מאמץ יומיומי כדי להשיג ולשמר אהבה, כסף, קריירה, זוגיות, משפחה.
4.
בזמן שישנם צעירים רבים שיודעים ליהנות ממוזיקת פופ ולשמור אותה לרגעי שיחרור בלבד,
הרגישים יותר, לוקחים אותה די קשה, בלי שישימו לב לכך.
היא הופכת להם למזור ונחמה מול המשברים והבדידות, כמעט כמו אלכוהול (או ביחד איתו).
בגיל הנערות, נחמד לחיות בפנטזיה. אתה עושה את משכורת המינימום שלך באיזה מקום ודי מאושר.
יש לך מספיק כסף לקנות את הבגדים הכי יפים בעיר ולממן יציאות ואופניים על מנוע.
אחר כך, בגילאי העשרים-שלושים חבר'ה יוצאים אל העולם ומגלים את האמת הנעדרת:
העולם הזה דורש עבודה קשה הרבה יותר כדי להשיג משהו.
לא תמיד יש מקום ל'בא לי' ו'מרגיש לי' ו'מתחבר לי'.
הזמן רץ ולך תמצא מה בדיוק אתה אוהב לעשות בחיים כשמשכורת המינימום הנחמדה מושלכת ברובה על שכר דירה בדירה קטנה, עם שותפים.
הרגע שבו כבר מרגיש מורכב לגור עם אבא ואמא ומצד שני אין משכורת מספיק גדולה כדי לעזוב את הבית בפועל - הוא הרגע שבו הפופ על מסריו מתפוצץ בפרצוף. ברוכים הבאים אל העולם האמיתי.
5.
השיר 'אפס מאמץ' הצליח להגדיר את הוויב של הפופ, שתמיד היה שם, בשתי מילים מפורשות.
להדגיש את הסתירה המובנית בין החיים עצמם לפנטזיית הפופ.
שהרי בעולם המציאותי, אפס מאמץ, זאת האנטי תזה המדוייקת למה שצריך לעשות בפועל:
התמדה. התגברות. איפוק. ויתור.
כל אלה הם כלים הכרחיים בחיים עצמם.
לא משנה לאן תלך - תפגוש תחרות. תזדקק למאמץ עילאי כדי לנצח את המשחק. (וגם אז - לא בטוח שתצליח כמו שפינטזת).
האם יש קשר בין תופעת הצעירים שלא מוצאים את עצמם, למרות השפע, הידע והיכולת לבין המסרים שמספרים לנו באופן מפורש או סמוי על השגת הרים וגבעות ב'אפס מאמץ'? איש אינו יודע.
אך מספיק שתאמרו לעצמכם מול המראה עד כמה אתם יפים וחזקים - כדי שהמנטרה תשפר לכם את מצב הרוח.
עכשיו, תעשו את החשבון ההפוך ותשננו את המסר 'אפס מאמץ' בויראציות שונות.
כפרה עליכם, גם אם תצליחו להרים את עצמכם מהספה ולעשות משהו נטול תשוקה למען מטרה גדולה כלשהי - התיסכול מהכישלון לכשיגיע, יהיה חזק עד ייאוש.
יוצרי פופ אהובים, לעיונכם.
כוח ההובלה לקבוצת צעירים גדולה באוכלוסיה שלוקחת אתכם קשה - נמצא בידיים שלכם יותר מכל מנטור.
לתגובות: הכנסו לאתר המתעדכן של נדב www.nadavgedalia.com
***
רוצה משהו טוב לקרוא?
גְּדַלְיָה כַּתָּב אָמָּן - הניוזלטר
כולל: טורים אישיים שנונים, כתבות שוות ועוד.
להרשמה >> www.nadavGEDALIA.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה