סייעות מבקשת סיוע \ נדב גדליה
'דרושות סייעות', היא אחת המודעות הפופולאריות במקומונים. כמעט ואף אחת לא רוצה לעבוד כסייעת בגני ילדים או בכיתה מקדמת בחינוך הרגיל או המיוחד. העבודה - קשה, מחייבת, דורשת סבלנות ורגישות רבה ואילו המשכורת, למרבה האבסורד, לעיתים לא מגרדת אף את משכורת המינימום ועומדת על כמה אלפי שקלים בודדים.
כעת, אחרי שנים רבות של אי הכרה מספקת בעבודתן הקשה, החליטו סייעות החינוך לצאת למאבק רחב היקף על תנאי העסקתן. ראשית כל, החליט מטה המאבק שהשם המקצועי 'סייעת' לא משקף את העבודה הנדרשת מהסייעות ומעתה 'תומכות חינוכיות', זה השם המקצועי החדש והמכובד יותר, שאינו עולה כסף למשרד האוצר שלעת עתה לא שועה לשוועתן.
"הבעיה בחסרון תומכות חינוכיות הוא שהילדים שנמצאים במסגרות נפגעים מאוד, לפני הכל", אומרת מזי מסה, ממטה המאבק.
מסה היא תומכת חינוכית מזה כ-17 שנים העובדת בכיתה מקדמת במעלה אדומים.
"בבתי הספר תומכת חינוכית משלבת או רפואית הצמודה לילד אלרגי, למשל, שלא מגיעה למוסד החינוכי - זאת בעיה רצינית של סכנת נפשות ממשית. התומכת החינוכית בעצם מלווה את הילד מתחילת היום ועד סופו. דואגת ושומרת עליו כדי שלא ייחשף למוצר שהוא אלרגי אליו. תומכת משלבת לילד בכיתת תקשורת שלא מגיעה - זו פגיעה ממשית בילד כי ילדי תקשורת זקוקים לסדר ליציבות ולדמות מוכרת שתלווה אותם במהלך היום".
בגני ילדים המצב לא פשוט יותר. "בגני הילדים אם סייעת לא מגיעה ואין אחרת שמחליפה אותה - הגן פשוט ייסגרכי הגננות לא יכולות לעבוד לבד. כמובן, שכל גן שנסגר ולו ליום יוצר פגיעה בשגרה שהילדים הרכים כה זקוקים לה".
הכסף יענה את הכל
"השכר החודשי של תומכי החינוך פשוט נמוך ועלוב", אומרת מסה. "השכר השעתי שמשולם הוא שכר המינימום העומד על 29.12 ש"ח. בנוסף, אחוזי המשרה נמוכים מאוד. כך למשל: תומכת חינוכית בגן נחשבת מחזיקה ב-88% משרה ובחינוך המיוחד זה יכול להגיע גם ל-67% משרה. בגלל שאנחנו נחשבות אנשי מנהלה ולא אנשי חינוך אין דרך להגיע ל 100% משרה", אומרת מסה. "תאר לך, עובדות בחינוך המיוחד שלא מגיעות ל 4000₪ נטו אפילו וזה אפילו אם יש להם הרבה שעות - 30 שעות שבועיות. או לדוגמה: תומכות שהיקף המשרה שלהם 24/16 שעות שבועיות שמקבלות אפילו נמוך מזה. גם הפנסיות המיועדות לתומכות עלובות ואם לא יהיה שינוי משמעותי - אנחנו נפרוש עם פנסיה שלא נוכל להתקיים ממנה בכבוד".
מסה מתארת את העבודה כתומכת חינוך "סזיפית וקשה". התיאור 'תומכת חינוך' ואפילו 'סייעת' נשמע מקצוע אחד,
אך בפועל, העוסקות במלאכה נדרשות לבצע מטלות שהן הרבה מעבר לפעילות חינוכית. "מעבר לתעסוקה עם פעילות פרונטלית, עבודה בקבוצות והשגחה על הילדים - העבודה כוללת גם את נקיון הגן באופן יומיומי ושוטף. בבתי הספר אמנם אין ניקיונות אבל ישנם קשיים אחרים כי התומכת החינוכית מלוות את הילד או את הכיתה כולה במשך כל היום וגם בהפסקות. אין רגע דל. לעיתים קרובות נתקלים בקשיים נפשיים ויש גם תומכות שגם נפגעות באופן פיזי בזמן שהם מלוות תלמידים עם בעיות התנהגות".
תלויות באוויר
תומכות החינוך מועסקות על ידי השילטון המקומי ואינם קשורות ישירות למערכת החינוך הנאבקת מזה שנים על תקציבים ותנאים. "במשך שנים, הסקטור שלנו שמונה כ-65,000 תומכים ותומכות חינוכיות - סובל מהזנחה פושעת", אומרת מסה.
"אנחנו השקופים של מערכת החינוך. אין לנו מעמד. אין הגדרת תפקיד ומקצוע. אין הכשרות מתאימות וכל זה על אף העובדה שתחום התומכות החינוכיות התפתח מאוד ועם השנים הדרישות רק עלו ועלו".
*את במערכת כבר 17 שנים. מה השתנה עם השנים?
"בעבר, תומכת היתה בדרך כלל רק בגנים והיתה נקראת 'עוזרת לגננת'. כיום, אין כמעט מקום במערכת החינוך שאין בו תומכות חינוכיות מהגן ועד הצבא ובחינוך מיוחד. התומכות עובדות עם בוגרים עד גיל 21. אנחנו כח עזר זול למרות שאנחנו למעשה מתפקדים כיד ימינם של צוותי החינוך השונים. בגלל שאנחנו מועסקות ע"י השלטון המקומי, התנאים משתנים מרשות לרשות, אין אחידות ברשויות בין באופי התפקיד ובין בשכר, יש רשויות שמעסיקות את התומכות דרך קבלני משנה וישנם כאלו שמפוטרים באוגוסט ואז כל תחילת שנה חותמים על חוזה חדש".
*כואב מאוד. מה הפתרונות שאתם מציעים?
"אנחנו לא דורשות הרבה. ראשית כל, שיתייחסו אלינו כאנשי חינוך וישוו את שעות העבודה שלנו למורים ולגננות וכתוצאה מזה גם השכר יעלה. שמשרד החינוך יקח אחריות על תחום התומכות החינוכיות ויהיה עם ביקורת ופיקוח הן על דרישות ההעסקה והן על השכר. דבר נוסף: שיוקם איגוד מקצועי שיהווה גב ובטחון עבור הסקטור הגדול הזה כמו ההסתדרות וארגון המורים.
וגם חשוב שיתנו הכשרות מתאימות ותגמול עבור לימודים והתמקצעות, כמו בכל מקצוע חינוכי אחר".
ממרכז השלטון המקומי נמסר: "יש מחסור בסייעות כבר הרבה שנים שהלך והחמיר במשבר הקורונה. זה תפקיד שלצערנו אין עליו הרבה קופצים. עבודה קשה עם תנאים מאד בסיסיים. אנחנו כמעסיק, נותנים לסייעות את התנאים הטובים ביותר במסגרת מה שהמדינה מאפשרת לנו. השלטון המקומי מציב את החינוך בראש סדר העדיפויות.
ההשקעה בכוח האדם החינוכי ובתנאי העסקתו הינה המפתח העיקרי לקידום מערכת החינוך. ראוי היה שהמדינה תשקיע בו את מירב המשאבים, זה העתיד שלנו. לצערנו קיים מחסור בסייעות, ואנו מצויים במשבר גיוס גדול. קיימים פערים גדולים ומהותיים בין תנאי העסקה של המורים והגננות לבין תנאי ההעסקה של הסייעות. אין עוררין על החשיבות של תפקידן, העבודה הקשה והשוחקת והשיפור בתנאים שראוי שיהיו לצידה.
פנינו מספר פעמים למשרד האוצר כדי לגבש מתווה מקיף, אשר יוצע ליישום בכלל הרשויות, ויטיב באופן משמעותי את תנאי העסקתן של הסייעות וייתן מענה אמיתי כולל מסלולי הכשרות וקידום.
צר לנו כי עד היום המדינה לא השכילה לראות את חשיבות תפקידן של תומכות הלמידה ולא דאגה לגבש מתווה שכר המתאים לחשיבות המשרה והאחריות בצידה".
למרות פניותנו, מלשכתו של שר האוצר אביגדור ליברמן לא נמסרה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.
לתגובות: הכנסו לאתר המתעדכן של נדב www.nadavgedalia.com
***
רוצה משהו טוב לקרוא?
גְּדַלְיָה כַּתָּב אָמָּן - הניוזלטר
כולל: טורים אישיים שנונים, כתבות שוות ועוד.
להרשמה >> www.nadavGEDALIA.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה