נדב גדליה
לרגל י"ט בכיסלו,
מושק אלבום ייחודי שבו מתאחדים לראשונה לחנים של הרב גינזבורג עם הלהקה הנחשבת 'הלב
והמעיין'. נדב גלעד ישב באולפן ההקלטות בתל אביב עם הרב גינזבורג, אריאל זילבר, אילן
דאמרי מהמדרגות, וחברי הלהקה וחזר עם הרבה רוח ונשמה
"תתעורר, תתעורר,
כי אתה נמצא בחושך חזק", שר אריאל זילבר באולפן ההקלטות, והחבר'ה מיד שואלים במערכת
הכריזה הפנימית של האולפן; 'מה הרב אומר?', הרב
יצחק גינזבורג יושב ברוגע על הספה בחדר הבקרה של האולפן התל-אביבי, מקשיב היטב
ופוסק את דברו. הפעם יש לו הערות בונות לאריאל זילבר. "יותר 'איי' פחות דברים
אחרים", מורה הרב וזילבר הממושמע מתכוונן שוב על המיקרופון להקלטה נוספת, קדושה
יותר, מדוייקת יותר, שוב.
"תתעורר, תתעורר,
כי אתה נמצא בחושך חזק!", הפעם הוא מצליח להביא את זה עם הרבה איי איי וגם 'ווי'
אחד הצליח להתגנב לאוזניי אבל זה לא היה מושלם, "יותר לייבדיק ובהברה הראשונה
תדגיש את ה'תי' של התתעורר, עם הרבה כוח ב'תי', מסביר הרב, ואילן דאמרי מהמדרגות הנמצא
אף הוא בחדר הבקרה לצידו של הרב, מתרגם את זה לשפה המקצועית, זילבר מבין, הכל ברור,
מרביצים עוד הקלטה בדרך העולה לדעתו של הרב.
לתל אביב הגעתי בשעות
הלילה המוקדמות כדי לראות מקרוב איך זה קורה לראשונה בעולם. ביום הולדתו ה-68 נוסע
הרב יצחק גינזבורג לאולפן ידוע בתל אביב כדי לחבור להקלטות הניגונים שחיבר הרב
בעצמו, ע"י הלהקה הנחשבת 'הלב והמעיין'.
וכך מתבשל למול עיניי
דיסק מעניין ורוחני במיוחד – לא כל יום מצליחים להביא לאולפן הקלטות רב בסדר גודל
של הרב גינזבורג כדי שיפקח על מלאכת הקודש שלו עצמו.
"הרב לא רצה להיות
פה בהקלטות", מגלה לי חיליק פראנק, נגן קלרינט וחבר להקת 'הלב והמעיין', בלובי
אולפן ההקלטות. "הוא חשש שהוא יביא פחד ומורא, אבל שיכנעתי אותו ואני חושב שזה
דבר נפלא שהוא כאן איתנו ומכוון אותנו איך לשיר את שיריו".
חברי להקת 'הלב והמעיין'
בהפקתו של נאור כרמי, הספיקו להוציא כבר מספר דיסקים עם מוזיקה אחרת לגמרי ממה שהכרנו.
אפשר לומר שהחבורה הזו אפילו שינתה לגמרי את הסטנדרטים המקובלים בעולם הזמר היהודי-חסידי-כלייזמרי. לא לחינם הם זכו
להיות הלהקה היהודית הזוכה בתחרות זמר בינלאומית.
"כל הדיסק הזה היה אמור
להיות בפח אומר דן מארנץ, מפיק האלבום בפועל שנרגש מאוד בימי
ההקלטות של האלבום 'לך אמר ליבי' - "ואז פגשתי את חיליק ברחוב פושינקא באומן בראש
השנה השנה, ורצנו עם זה, לא האמנו שזה יהיה מוכן עד י"ט כיסלו".
"זו זכות גדולה
לעבוד בדיסק עם אדם כל כך קדוש כמו הרב גינזבורג", אומר חיליק, "זה פרוייקט
מיוחד שאני מרגיש ממש בפנימיות כל הזמן את הקדושה, זה לא רק ב'מקיף' אלא גם ב'פנימי'
(מושגים קבליים השמורים לברנז'ת החסידים). באתי לכאן ממש באורות, הגעתי לחזרות עם קלרינט
מפלסטיק, כי שלי היה בתיקון, וגם הרכב נתקע ועם כל זה הרגשתי שמח".
"אני בעננים אחרי
היום", מספר הזמר הקרליבכי שלמה כ"ץ שמתארח באלבום בשיר 'שלום עליכם',
"לא חוויתי אף דבר בחיי שידמה למה שחוויתי היום! זה היה פשוט לימוד מכל אמצע של
כל משפט ושיר. למדתי להגות מילים מסויימת בצורה אחרת, הרב לימד אותי את סוד ההאטה בהיגוי
המילים, זה היה לימוד מושלם על איך אתה נכבש על ידי ניגון. זה הוויה אחרת של המלכת
הקב"ה. אני המון שנים מחובר לעולם הניגונים של חב"ד, והניגונים של הרב כל
כך מבטאים את עומק הניגון הזה".
אתה חושב שצריך חייב
להיות רב כדי שניגון בסדר גודל שכזה ייצא ממך?
"אני לא יכול לקבוע
דברים כאלה", אומר שלמה כ"ץ, "הכרתי במסעות שלי הרבה נשמות שנראים לך
ההיפך מקדושה ובתוכם התגלה משהו אחר, אבל אצל הרב זה לא רק משהו עמוק, זו 'מלכות',
ומלך חייב להיות מישהו עצום בתורה".
כותרת משנה
"הכל התחיל מפינוי
גוש קטיף", מספר אריאל זילבר את המפגש שלו עם חסידות חב"ד בכלל ועם הרב
גינזבורג בפרט, "היה שם צוות של אנשי יצהר שהיו מעבירים אותי במשאית עם פסנתר
בין כוחות הביטחון. פשוט היינו נודדים לריכוזים של היס"מ והצבא כדי לעשות להם
שטיפת מוח נגדית, זה לא כל כך הצליח לנו האמת, אבל כך הכרתי את הרב יצחק גינזבורג ואת
ספריו. מה שקנה אותי היה הדיבור שלו בספרים על ארץ ישראל. בשלב מסוים אחד מאנשי הרב
הציע לי להקליט את השירים שהרב שר בהתוועדויות, לקחתי ארבעה שירים של הרב והם יהיו
בדיסק החדש שלי שהולך לצאת עוד מעט. בהופעות אני עושה את 'תתעורר' וזה מתקבל כלהיט
גדול".
מאידך אני רואה כאן
שהרב אומר לך איך לשיר מדוייק יותר – האם יש לכם מחלוקת אומנתית?
"לא, אין מחלוקת,
אין לי שום דעה בנושא, זה השיר שלו והוא רשאי לבקש שאני אשיר אותו איך שהוא רוצה, פה
זה הדיסק שלו, ובדיסק שלי עשיתי עיבוד משלי, כמו שאני רציתי".
איך אתה מתחבר להתוועדויות?
"אני פשוט שר את
השירים הישראלים שלי, מה שמתאים מתאים. א ני בדרך כלל לא עושה התוועדויות אלא הופעות לחילונים שרוצים
לקרב אותם, זה הסיפור של חב"ד. אני לא מכיר כ"כ שירים של חב"ד, אנשים
שרואים את המראה שלי לא ממש מבינים מה זה חב"דניקים, אני לא מדבר בהופעות על זה
שאני חב"דניק, אני מופיע בפאבים ומדבר על יהדות ולא על תורת חב"ד.
כותרת משנה
השקת הדיסק החדש של
הרב גינזבורג תוכננה במיוחד לי"ט בכסלו, יום שחרורו של בעל התניא מהכלא הרוסי.
בערב חג השיחרור יעלו על הבמה גם 'הלב והמעיין' וינגנו לרגל השקת האלבום החדש של רבם.
"כל הנגינה במופע
תהיה של ניגונים מסורתיים שהם לכבוד בעל הגאולה, האדמו"ר הזקן", מספר לי
הרב גינזבורג כשאני מתיישב מולו, "מה שאנחנו מנגנים כאן אלו ניגונים חדשים, אולי
ינגנו גם מאלה, אבל זה לא העיקר".
מתברר שזו לא הפעם
הראשונה שניגוני הרב גינזבורג מגיעים להקלטות, ובכל זאת – "יש כאן שידרוג גדול
של הפקת הנגינה" – מסביר הרב.
הרב יכול לספר לנו איך
יוצא לו ניגון?
החיבור בין הרב ללהקת 'הלב והמעיין' נוצר
באופן טבעי – רובם ככולם תלמידיו. אברך בשם נריה ___ היה אחראי על החיבור הסופי.
"כל הניגונים כאן קשורים למצב האקטואלי בארץ. אחד מהניגונים
חובר ע"פ בקשת התלמידים שרצו שאחבר ניגון לשחרור אסירי ציון – וכך נוצר הניגון
'מתיר אסורים'. ניגון נוסף נקרא 'ה' מלך ה' מלך' שההמשך שלו הוא 'אבדו גויים מארצו'
שמדבר על סילוק אויבנו מהארץ. בכלל ישנם כמה וכמה ניגונים שתהליך ההלחנה שלהם נולד
ע"פ בקשת התלמידים, כמו למשל 'מטה עבודת עברית' [חבורה מעניינת שגרעינה מיצהר
הפועלת לעידוד עבודה עברית] שביקשו גם הם ניגון וקבלו את 'או קנה'".
כמה ניגונים יש באמתחת
הרב שעוד שלא יצאו לאור?
"הרבה".
במחילה, כמה זה
'הרבה' - עשרות?
"מאות".
והרב מתכנן להוציא את
כולם לאור?
"בעזרת ה' יתברך
כבר יצאו לאור מאות ניגונים בדרגות שונות עד היום. הפעם זה אמנם ברמה הכי גבוהה לכבוד
ההילולה של י"ט כיסלו, אבל זו לא הפעם הראשונה".
ומדוע החיבור בין ניגוני
הרב ללהקת הלב והמעיין התרחש רק באלבום הזה? הרי גם הם לא חדשים בעסקי המוזיקה וגם
הרב מספר שאלו לא שיריו הראשונים.
"זה לא מאוחר יחסית.
יש כאן כמו בכל דבר זמן הבשלה – בהתחלה הם עשו ניגונים עתיקים כי תמיד צריך להתחיל
מהמקור, כך מן הראוי, לא מתחילים מהחדש. הם התחילו בעשיית ניגוני קרלין, חב"ד
וברסלב, ועכשיו הגיע הזמן גם לניגונים חדשים יותר".
תהליך החיבור של
'הלב והמעיין' היה מעניין בפני עצמו – חלק בלתי נפרד מהחזרות היה דיבור משותף של
הרב וההרכב על הניגון ועל מה שמסביב לו. חלק מדברי התורה שנאמרו במסגרת 'התוועדות
החזרות' האלה יצאו בתהליך ההולדה הזו אף צורפו לדיסק.
הרב יכול לתת לנו
תדריך קצר על התוועדות? איך עושים את זה, האם חייבים רב בשביל המעמד?
"גם זה כתוב בחוברת.
התוועדות זה דיבוק חברים. פשוט מאוד; יושבים, שרים ניגונים ומספרים סיפורי צדיקים,
אומרים דבר תורה, עושים לחיים, וזהו, זה לא מופשט, זה כיף".
אם כך, הרבה אנשים יושבים
ועושים התוועדות והם לא יודעים את זה.
"השאלה היא מה
התוכן" – מסייג הרב – "העיקר שיהיו ניגונים טובים שמעוררים את הלב לאבינו
שבשמים, וכל אחד מספר על השגחה פרטית ועבודת ה' שלו".
מישהו מאנשי הרב זורק
שכדאי יותר לנגן ניגוני חב"ד בהתוועדויות, אך הרב לא ממש מסכים, וטורח להדגיש
שלא צריך לצמצם את הרוחות לכיוון חב"ד דווקא. אפילו הוא לכשעצמו אינו מתעסק רק
עם כתבי חב"ד בדווקא. ואכן האחדות, הפתיחות, וההתעסקות בדברי קבלה וחסידות, רבי
נחמן לצד חב"ד ועוד, הפכו את הרב גינזבורג לרב שלאו דווקא חב"דניקים משחרים
לפיתחו.
"כל הזמן אני מתעסק
עם ניגונים קדושים אמנם", 'מודה באשמה' חיליק פראנק, "אבל פה היה משהו אחר,
הצדיק המלחין נמצא איתך בכל הדיוקים ובכל החזרות, זה לא דבר שקורה כל יום. יהיה קשה
לעשות מוזיקה אחרת אחרי מה שעברנו כאן. זה כמו נפילה ברמה הרוחנית".
בתור מומחה לניגונים
עתיקים, מה ההבדל בין ניגונים שהרב הלחין לבין ניגונים אחרים שנולדו בחסידויות אירופה?
"אני לא יכול להצביע
על הבדלים, אבל ברור שאם היינו נמצאים בדורו של בעל התניא והיינו יושבים איתו באולפן
זה היה נשמע אחרת ממה שאנחנו מכירים היום, פתאום פה אנחנו נמצאים עם המלחין עצמו ועושים
את זה ביחד ופתאום יש לך יראה לכל הניגונים האלה. זה מחדד לי את ההבנה גם על יתר
הדברים ששעשיתי עד היום, שבאמת צריך להיכנס לרוח של המלחין ולכוונותיו. כאן זה קורה
לנו בחייו".
אין חשש שהסטנדרטים
המקצועיים שלכם כאנשי מקצוע, הורידו קצת מהאותנטיות של הניגון לכיוון המסחרי?
"אנחנו משתדלים
לא להיות מסחרים ולשמור על האותנטיות כמה שיותר, בשביל שזה יקרה צריך יראת הרוממות
כלפי שמיים ויראה של רב. זה עניין רציני שיש בו הלכות, פה זה ממש קרוב, והחיבור הזה
הוא רגע רגע בכל נימי הניגון".
בדרך מתל אביב חזרה
לנחלים אני אפוף קדושה, עדין אחוז בה. רוכב ושר, עוצר לערבית או מעריב באיצ'קוביץ,
כי אחרי מפגש עם הרב גינזבורג ותלמידיו נושאי כלי נגינתו, לא משנה איך אתה הוגה בדיוק
את שם התפילה, העיקר שתכוון בה כמו שצריך, כי כולם והכל זה אחד. כשאני מסיים, תחושות
הרוממות ממאנות להיפרד, אני מלטף את הקטנוע וטס ללמוד תורה אמיתית, גמרא, לא מעניינת
אותי השעה המאוחרת והיום הבא שעומד לפני, דיי ברור לי שמחר אקום לתפילה בזמן, אי אפשר
אחרת אחרי שאריאל זילבר שר לך 'תתעורר' בהגיה הנכונה והמדויקת כמו שעורר אותו הרב גינזבורג
מול עיני הבשר ודם שלי.
מוזיקה יהודית מקורית בתכנית הרדיו שלי דאז, "סבבת שלום":
http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=347246
מתוך החוברת של הדיסק
ניגון מוכר
"קורה הדבר שאנו
רואים אדם ברחוב, שמעולם לא פגשנו, וחשים שאנו מכירים אותו מאז ומעולם, כמו מגלגול
קודם. אותו הדבר עשוי להתרחש גם במוזיקה. לפעמים, כשיש סייעתא דשמיא מיוחדת, זוכים
לחבר ניגון שהשומעים אותו מרגישים שהם כבר שמעו אותו לפני שנים רבות. כך היה עם ניגון
זה, לפיוט "שלום עליכם" המושר מדי ליל שבת בחזרה מבית הכנסת הביתה. אנשים
רבים שהאזינו לו לראשונה, אפילו חסידים זקנים, היו בטוחים שמדובר בניגון עתיק ומפורסם
שהם שמעו אותו בילדותם".
איך נולד 'ניגון עד
דלא ידע'
ניגון זה, כשמו כן הוא
– הוא נולד הישר ממחוזות העד דלא ידע. באחת השנים הראשונות בהן החל הרב גינזבורג ללמד,
בהתוועדות פורים בירושלים, שתה הרב עד כדי כך שנזקק לתמיכה על מנת להגיע לרכב ולצאת
ממנו. כאשר ניעור למחרת זינק ממיטתו כשמבין שפתיו בוקע ניגון זה מעצמו...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה