יום שישי, 4 באוגוסט 2023

ראיון אישי: זבולון מושיאשווילי




נדב גדליה בראיון גלוי לב עם השחקן זבולון מושיאשווילי (ששי מהתוכנית 'שמש').
על החזרה בתשובה, היצרים, הניסים, הפגישה עם כוחות הקבלה המעשית וסוד השמחה הפנימית.

מאת: נדב גדליה 
-----------------------------------------
זקן עבות ולבן מונח על פני ה'בייבי פייס' של זבולון מושיאשווילי (ששי מתוכנית הלהיט המיתולוגית 'שמש'), אותו גידל כחלק מתהליך החזרה בתשובה שלו הצובר תאוצה בשנים האחרונות. זקן קדוש ודילמה. "אנשים אומרים לי שעם הזקן אני נראה בן 60", הוא מספר לי בגילוי לב. "למרות שאני סך הכל בן 47. לפעמים זה מעליב, אחי היקר. כנראה שיש לי מזל שאני שחקן כי זה אימן אותי לא להפגע.
רצו שאוריד את הזקן בשביל תפקיד בהצגת חנוכה ולא הסכמתי. נולדתי בתאריך שבו נולד ונפטר אהרון הכהן ועליו כתוב 'זקן אהרון שיורד על פי מדותיו... כטל חרמון'. לקחתי את הפסוק הזה אישית בגלל התאריך. אבל עדין, אני צריך לעבוד על עניין הזקן. יש ימים שבא לי לקום ולהוריד אותו. מצד שני, וואלה אחי, לפעמים אני לא זוכר בכלל שיש לי זקן. אם אני לא נוגע בו - אני יכול לשכוח ממנו. אבל בסופו של דבר אתה מתחבר לזה ולא מסתכל על החיצוני וגם יש כאלה שאומרים דווקא שזה מתאים לי", הוא חותם באופטימיות.
אני פוגש את זבולון על סט סרט עצמאי קצר של הבמאי אליעזר ליאני, בו אני משחק בחור ישיבה חרדי וזבולון מגלם את אבי הקשוח האדוק בדתו. עכשיו הוא לבוש כחרדי, ביומיום האמיתי הוא חובש כובע קסקט, הפוך המונח תחת חיוך תמידי עצום מימדים וליווי צחוק גדול שהוא פולט מידי מספר דקות, כדרך חיים. מבסוט מחייו, חרף רווקותו וכמיהתו למציאת אהבה. "זה מאוד מאוד מעניין אותי להתחתן", הוא אומר, "בינתיים אין לי מישהי. אני מחכה למפגש עם זאת שהקב"ה ברא אותי ואותה ביחד".

*ואין לחץ בגיל הזה?

"אצלנו הגרוזינים, כבר בגיל 16 התחילו להלחיץ אותנו. אתה רואה אותי כאילו אני החלטתי הכל. 
אברהם אבינו התחתן בגיל 75, שרה היתה בת 65. למה הם נפגשו בגיל כל כך מאוחר? אני לא מחכה לגיל הזה, אני רוצה שזה יקרה עכשיו, לא מחר אפילו. ה' יודע איך זה יקרה ולא צריך להתרגש מאיך שהעולם מתנהל".

*איך תזהה את האשה הזו שנבראת איתה יחד?

"ה' יפתח לי את העיניים. אני לבד ולמדתי להסביר את זה. למרות שיהיה קשה לי לקום מחר בבקר לבד, בינתיים, אני יודע שזה דבר ה'. הביטחון בה' צריך להיות כל כך ודאי ובסוף המפגש יקרה. במקום הגבוה שלי אני רגוע. במקום הארצי - פחות. יש ימים שאני חלש בזה, אבל אני לא אכתוב על זה בפייסבוק. שם אני לא כותב על דברים אישיים. זה שאתה מרגיש לא טוב ומפרסם את זה - זה לא דבר טוב. עדיף שתגיד לחבר אחד. זה מבלבל את האנשים. אני כותב רק דברים שבאים לעודד אנשים ודברי תורה משמחים".
מתחת לראדר, האופק של זבולון די שמח וכולל בין הייתר פרוייקט בינלאומי סודי עליו הופקדו מגוון אנשי מקצוע נחשבים שאסור לנקוב בשמם; צלם הסרט זכה בשלושה אוסקרים, המוזיקאי באחד ואילו התסריטאית היתה 'רק' מועמדת לפרס היוקרתי. גם ההתלבטות על הורדת הזקן ירדה מליבו. "אני חתום לסרט הבינלאומי עם הזקן", הוא מספר. "זה סודי ואני לא יכול לדבר על זה. אבל בטוח בע"ה שזה יתן לי פריצה משמעותית מאוד".

*איך הגיעו אליך, הבינלאומיים?

"חיפשו רב שנראה נמוך ועם לוק של לפני מאה שנה. עתיק. אחד המפיקים גר בארץ היום והתחברנו. שחקן הוליוודי לא התאים כי חיפשו מישהו עם אידשקייט, נשמה יהודית, וקשה מאוד להביא משהו כזה. ב"ה, דברים קורים. עכשיו בפסטיבל הסרטים בירושלים היה סרט שנקרא 'אסא בן 13' שזכה בכמה פרסים ושיחקתי בו את תפקיד המבוגר הראשי. 
תראה מה זה השגחה פרטית; ראה את הסרט מפיק ישראלי מאוד ידוע וביקש להיפגש עם הבמאי והוא לא זיהה אותי כשחקן. אמר לבמאי: 'יפה שלקחת שחקן לא מוכר ששיחק כל כך טוב'. אז הוא סיפר לו שאני זה ששי מ'שמש', הבמאי היה בהלם. זו המחמאה הכי גדולה שקיבלתי בחיים, שהוא לא זיהה את המיינרות שלי מפעם".

*מאידך, זה לא עצוב קצת ששוכחים אותך?

"אחי, לפעמים רציתי שישכחו דברים שעשית", מפתיע זבולון. "בצילומים, לא תמיד הכל יוצא טוב בעיניך. גם לא נוח שקוראים לך בחוץ מאה פעמים בגלל הפירסום. מאז 'שמש', עשיתי עשרות תפקידים וחשבתי שאולי עכשיו עם הזקן כולם ישכחו אותי, אבל כל דור מגיע ומחזיר את 'שמש' לפופולאריות בגלל השידורים החוזרים והוי-או-די. 4 מיליון הורדות היו לזה! אם הייתי מקבל אגורה על כל פעם הייתי מיליונר. יש חוסר צדק בעולם. אבל אתה צריך לדעת להתמודד וצריך להבין שהקב"ה שולט  בעולם והכל מאיתו".

*מה עושה שחקן בתקופה פחות טובה?

"אם שחקן משחק בתיאטראות כמו 'הבימה', אז יש לו עבודה די קבועה בהצגות, וכל שאר הדברים במדיה זה בונוס. מי שעצמאי לגמרי, צריך להאמין בחסדי ה'. גם ככה צריך להאמין בו. הסוכן הכי טוב שלי זה הקב"ה. כל הזמן. ככה אני יודע, לא מרגיש. זה וודאי. השלך על ה'. רמת ההתבטאות של זה במציאות הולכת לפי רמת הביטחון של זה. אם אין עבודה, אבל אתה מאמין ולא בוטח בה' במאה אחוז - יקח לזה זמן להגיע". עכשיו טוב ויהיה גם מחר, אם שאלתם. כעת זבולון עובד על מספר פרוייקטים במקביל לסרט הבינלאומי המדובר. "לפעמים יש עשרה דברים במקביל, לפעמים שנים, הכנות לסרט, צילומים, סרטונים, כל מיני. לשחקן יש תמיד זמנים יותר קשים, זו לא עבודה מסודרת". 

---היצרים והויתורים-----


זבולון מושיאשווילי (47), בן לאב מהנדס כבישים ואם שעסקה בניהול, נולד בגאורגיה ועלה ארצה עם הוריו כשהיה בן תשעה חודשים בלבד. "הייתי הילד הסובייטי הראשון שעלה לארץ", הוא מספר, גאווה ציונית נמהלת בעיניו.
"נולדתי בדיוק באותו שבוע שנפתחו השערים של ברית המועצות וברגע שהיה מותר לי כתינוק לעלות למטוס - עלינו ארצה".  את ילדותו העביר עם הוריו ואחותו היחידה - המתגוררת כיום בברוקלין - בנצרת עלית. ילדות מאושרת ומפונמת עם ניחוח דתי עמוק וקורט גזענות.
איך נראית גזענות גרוזיזנית? אני תוהה בפני הזבולון והוא כדרכו, פוצח בצחוק ומסדיר תשובתו.
"על הגרוזינים ירדו בצורה יותר עמוקה משאר העדות. כי היה מערכון של אריק איינשטיין ואורי זהר בו כל פעם עולה עדה וצוחקים עליה וכשעולים הגרוזינים - כל העדות צוחקים עליהם יחד. זה התבטא בלצחוק על שם משפחה וכל מיני כאלה. אבל תשאל את האתיופי והרוסי שעלה לפני חמש שנים ויגידו שעליהם צחקו הכי הרבה. ככה שאני לא לוקח באופן אישי".
גם ליהדות היתה נוכחות משמעותית אצל פורצי מסך הברזל.
"אצל הגרוזינים כולם היו 'דתיים', במובן המקובל", מספר זבולון. "עד גיל 14 היה אסור להדליק טלויזיה ואור אצלנו בבית, כי שמרנו שבת.   
הבית כנסת והגן הראשון שלי היה של חב"ד שעד היום אני מקורב אליהם. למעשה, עד גיל 14 לא ידעתי שיש משהו אחר חוץ מחב"ד. שאחותי אמרה ש'הכיפות סרוגות אמרו משהו' לא הבנתי אותה. 'אבל הם גם חב"ד, לא?'. חשבתי כל הדתיים זה חב"ד. כילד, הוא לא חלם שיהיה שחקן. "הייתי ביישן והלכתי ללמוד משחק במתנ"ס כי לא היתה לי ברירה", הוא מגלה. "הייתי קצת טיפש ביכולת שלי ללמוד דברים אחרים ואמרתי לעצמי שדרך המשחק אלמד לפתח ביטחון עצמי".
 אחרי שירות צבאי בנח"ל מוצנח, חזר ללמוד משחק באופן מקצועי בסטודיו של יורם לוינשטיין. בתחילת דרכו שיחק בסרטים קצרים ודי מהר הגיעה הפריצה הגדולה כשגילם את 'ששי' בתוכנית הפופולארית 'שמש' ששברה שיאי צפיה והובילה להשתתפותו במגוון סרטים ישראלים מוערכים וסדרות, בחלקן לקח חלק גם כיוצר ומפיק.  
במקביל, הגיעה החזרה בתשובה. הוא חטף מכל הבא ליד; תורת ברסלב, חב"ד, הרב קוק, וגולת הכותרת: קבלת מעשית שתכף אשוחח איתו גם עליה. "וואלה אחי, לא יודע אם היה אירוע מחולל אחד שגרם לי לחזור בתשובה. זה התחיל לפני עשרים ומשהו שנה, עוד לפני 'שמש'. הקב"ה הראה לי שהוא קיים ולאט לאט התחלתי לשמור, עד שבשלב מסויים", זבולון נודם לרגע.

*נהיית דתי.

"אני לא קורא לעצמי דתי. נדב, אתה יכול להסביר לי מאיפה המילה דתי?".

*בעשרות שנים האחרונות יש הבדל ברור בין 'חילוני' ל'דתי'.

"אבל גם כתוב 'לא תוסיף ולא תגרע', המילה הזאת 'דתי' זאת הוספה, זה מונח לא נכון. תחשוב קצת, איפה זה במקורות? רק פעם אחת כתוב 'כדת משה וישראל', לא כתוב 'דתי'. שם הכוונה היא כדרך משה ולא במובן של היום. לצערי, יש הרבה חצרות שהוסיפו דברים ועוברים על 'לא תוסיף ולא תגרע'. זו עבירה גדולה, בטח, זאת אחת האזהרות הכי גדולות שיש בתורה. אבל אין דבר שלא ניתן לתקן. לא עדיף לקרוא לזה 'ירא ה'' או 'עבד ה''? ראיתי אחי היקר 'דתיים' - ואני מאוד מכבד את עם ישראל - 
אנשים בלי כיפה, שהולכים יותר בדרך ה' מאנשים עם כיפה וראיתי גם הפוך. עבודת ה' היא לא כיפה או לא כיפה אלא ללכת בדרכיו".

*יש הרבה שחקנים שמתחזקים מבפנים, מה גרם לך להצהיר את זה כלפי חוץ ולחבוש כיסוי ראש?

"אני שם כובע הפוך מאז שאבא שלי נפטר. היו לי תקופות שהייתי שם ציצית בלי כיפה. כי ציצית זה דאוריתא וכיפה לא. אנשים מתעסקים בחיצוני יותר מדי. הרבה גדולים בתורה ומקובלים מדברים על זה; העולם שם לב למה שקורה בחוץ וזה משפיע על הפנימיות והמצב רוח. והקבלה והחסידות אומרים ההיפך: תמצא את השמחה מבפנים ותשפיע על העולם שבחוץ. לא לשאוב מבחוץ פנימה. ההיפך!
העולם שלנו עדין מכוסה וברגע שהיה חטא אדם הראשון העולם המוגבל נוצר מתוך הגן עדן והבגד הוא ההשתקפות של המציאות בעיני אחרים. אני לא לובש לבוש חרדי ומתלבש באמצע כדי לא לאבד את המשפחה החילונית ולא את הדתיים".

*חוזר בתשובה מתרגל לכיפה מתישהו?

"ההחלטה להשים כובע וכיפה קשה כל יום מחדש. לפעמים זה לא נוח, לפעמים בגלל התגובות בא לך למרוד ולעשות הפוך. אבל זה לא העניין. העיקר הוא לכוון את עצמך כל יום מחדש כאילו אתה גיטרה או כינור. הלכתי לישון, זזו המיתרים, קמים ומכוונים מחדש. 
ע"י עבודה, מוסר, הסחה של היצר, אתה יוצא החוצה ורואה דברים. מלחמה יומיומית ביצר".

*ואתה גר בת"א, בכלל לא פשוט.

"מישהו אמר שזה פשוט? זה המשחק האלוקי, פרוזדור לעולם הבא. כמו משחק טלויזיה רק אמיתי. הקב"ה דואג להפגיש אותך בסיטואציות ותפקידנו הוא לפעול בדרך ה'. זה לא גדול עלינו, אם לא תתמודד עם זה פה בת"א ותלך לכפר ותתבודד שם כל היום- אז היצר יבוא לך בדימיון. גרתי בנצרת עלית, אין שם כלום עד היום... אני אקח אותך לשם ולא תאמין. וכשהגעתי לגיל - התחלתי לדמיין.
ברגע שהקב"ה מעורר את החוקים הפיזקילים - צריך להתמודד".

*למה לגור בת"א ולהתמודד?

"נראה לי שדווקא בנצרת עלית יותר חטאתי מאשר פה בת"א. זה לא קשור. אני יכול להבטיח לך שבת"א יש יותר בתי כנסת אליהם אני הולך ממה שהלכת בנצרת עלית. ויותר מזה, החטאים הכי גדולים שלי ואני רק רומז על זה, היו בחדר סגור, בלי קשר לת"א. אני שואל אותך, אצלך זה לא ככה?".

*אי אפשר להתעלם מכך שיש מקומות בהם הפיתוי גדול יותר.

"זה מפתה אבל אתה בטוח לא חוטא באותו רגע. ראית מה שראית - אתה לא עושה את המעשה שלך באותו זמן".

*מה הפיתויים שעמדו בפניך בתחום המשחק?

"יש, כל מיני, יצא לי לוותר על ריאליטי של חודש עבודה תמורת 150 אלף דולר וסירבתי בגלל השבתות בהן מצלמים אותך. ולא. זה לא האח הגדול. דווקא באח הגדול היה הסדר עם דתיים. ההרגשה היתה קשה מאוד, במיוחד שחסר לך כסף לפעמים. החוזרים בתשובה הכי נפגעים מבחינת פרנסה. אתה כבר לא יכול לעשות כל דבר בעולם החילוני והמטרה שלי כיום היא לפתח תוכן ולמכור לחו"ל. 
ה' נתן לי את התוכן מהטובים בעולם. הכל שלו. המילה 'שלי' זה אגו. שים אותה בצד.
למה רשת וקשת התפצלו? בגלל תוכן. עזוב מה שאומרים. כל העולם התחיל לריב על תוכן ישראלי והזכייניות רצו להפיק יותר דברים כדי שהם יוכלו לשווק אותם אחר כך בעולם. זה הכל. פורמט ישראלי שנמכר למדינות אחרות בחוזה ל-10 שנים - יוצא הרבה מאוד כסף". 

*כיום, מה הגבולות שלך כשחקן?

"הגבולות שלי זה שבת, דברים לא מוסרים. מצד שני, יכול להיות שיש יצירה שנראית צנועה אבל האמירה שלה היא קשקוש בלבוש, מסר לא טוב. נגיד משהו לילדים; שגורמים ביצירה להאמין בפסלים במקום אלוקים. זה צנוע, אבל אני לא אעשה דבר כזה, בלי נדר. אלא אם כן זה יהיה משהו מאוד מפורסם שאולי הייתי לוקח בזה חלק אבל אחר כך אומר את האמת בכתבה בעיתון. מביא משהו של דבר ה' ואז אתה מפיק מהחושך אור".


----כוחות הטבע מתעוררים----


רובנו מאמינים בכוחות על טבעיים, בדרך כזו או אחרת. אצל זבולון זה מוחשי הרבה יותר. הוא שופע סיפורים בהם ראה את בוראו עין בעין, כמעט. עוד בתקופת טרום חזרתו בתשובה, 'היו ניסים', כהגדרתו.
"כל הזמן אני רואה ניסים, באופן וודאי", הוא אומר בטון בטוח. "תראה אחי, כל שניה שאתה נושם זה נס, אבל יש דברים... פעם צילמנו ב'שמש' פרק והסיפור היה שאליעד מביא משחק וידיאו ומשתלט על המציאות וכל שבע דקות הזמן חוזר אחורה וצביקה הדר לא מצליח לעצור את זה. באחת מהפעמים שהזמן נתקע הוא אומר לאנשים בסדרה שזה כמו בסרט 'לקום אתמול בבקר'. אני מסתכל על ה-DVD של הסרט וקורא את התקציר מאחורה. ומה אני רואה? שהתאריך שהזמן נתקע בסרט הוא התאריך שבו צילמנו את הפרק. מדהים. הרגשתי את הקב"ה באותו רגע ממש".

*יהיו אנשים שיגידו שזה מקרי.

"תראה, ברגע שזה קורה פעם אחת זה דבר יפה, אבל זה קרה לי עשרות ומאות פעמים- זה  כבר משהו אחר. אני זוכר מקרים שקבעתי עם מישהו בלחיצת יד משהו שיקרה - וזה קרה. קרו לי הרבה צירופי מקרים כמו מספר הפעמים שאתה שותה מיים.
למדתי קבלה מעשית ומישהו פתח סוכנות שחקנים ביפו והציעו לי ללכת לשם. הייתי ספקן אבל הלכתי. בסוף השיחה אמרתי לסוכן שיפתח את היומן ויקריא לי את התאריך ויסמן לעצמו את התאריך של עוד תשעה חודשים ויכתוב שיקרה שם משהו חזק. ובאמת ככה היה, פגשתי אותו אחרי שבע שנים והוא סיפר לי שביום הזה שהוא סימן הוא קיבל את הזכיון של ערוץ האופנה העולמי". 

*תן לי עוד מהחומר הזה ורצוי שתצרף סלב לסיפור.

"צביקה הדר מאוד אוהב את הפועל באר שבע, כידוע. היום הם חזקים ובזמנו - לא. אני לא איש כדורגל אבל דיברו בהפקה על העונה החדשה של הכדורגל. אמרתי לצביקה ככה: 'אתה רוצה שהפועל תקח השנה את האליפות?' הוא אומר בחוסר אמונה: 'כן, בטח שאני רוצה'. אני אומר לו: 'צביקה, ברצינות!'. הוא לחץ לי יד על זה שזה יקרה ובאותה שנה הם לקחו את האליפות אחרי הרבה מאוד שנים שהם היו בתחתית". והיו עוד סיפורים מופלאים בענייני ספורט. "היינו בנחל בקיבוץ ב'נווה אור' ליד בית שאן וכולם דיברו על כדורסל והיה דיבור על דורון שפר שכשהוא היה קולע סל היו צועקים ךן 'משיח משיח'. אמרתי להם שהשנה גליל עליון יקחו את האליפות פעם ראשונה בהיסטוריה. כולם צחקו עליי. נקרעו. אמרתי להם: אל תצחקו, ואז התערב איתי שם מישהו על ארגז בירות שזה לא יקרה. הגיע משחק האליפות, ומי ניצח? קבלתי ארגז בירות".

*וואוו. יש עוד?

"לפני 15 שנה אמרתי בראיון שאנחנו נהפוך למעצמת תוכן ונמכור פורמטים וסדרות לעולם ווקראו לי 'פנטזיונר גוזמאי'. ועכשיו אנחנו בישראל נחשבים לתוכן הכי מבוקש בעולם. לפני כמה שנים דיברו עם אמיר גילת שיהיה מנכ"ל של ערוץ 1 וזה לא יצא אל הפועל.
ישבנו והצעתי לו שאולי שהוא יהיה המנכ"ל נעבוד יחד על תוכן. הוא ביטל את הדברים ואמר שאין סיכוי שזה יקרה כבר. הזהרתי אותו שלא ידבר ככה ויגיד שזה יכול לקרות. הכרחתי אותו להגיד את זה ונתתי לזה חודש-חודש וחצי. עבר חודש ושבוע והוא מונה למנכ"ל בפועל של רשות השידור". 

*אז יש לך כוחות?

"לא לי. הכוחות נמצאים אצל כולם. יש כוח לדיבור שלנו. כשאתה אומר דברים בתוקף ומקיים אותם, כשאתה אדם ישר - הקב"ה מקיים את המילים שלך. אני משתדל מאוד, גם אם בטוח חוטא לפעמים, לא להגיד דברים שפוגעים באנשים, דברים לא אופטימים, דיבורים לא מוסריים, בדיחות גסות או אפילו דבר פילוסופי לא טוב".

*אז פשוט להיות אדם טוב ולמלא לוטו?

"זה תלוי כמה היסוד - פגם הברית שלך, מתוקן. להיות כמו יוסף הצדיק. וגם את המלכות - הדיבור. והמחשבה - לשמור עליה נקיה.
זה לצרף את האותיות והמחשבה לדיבור אחד ולגרום לדברים שיקרו במציאות. זה הרבה יותר עמוק ממהגדרה הזאת. זה לעשות ייחוד ולהתחבר לשורש העליון עם הבורא. יש דברים שלא מדברים עליהם. לא משנה. בוא נגיד שכשמראים לילדים חדשות ודברים מפחידים אז האדם חושב שזו המציאות ולא יודע שבזה שהוא מדבר את זה - הוא הופך את זה למציאות. כשאתה מספר משהו שקרה לפני עשר שנים - אתה בורא אותו שוב הרגע".

*הדברים שסיפרת קרו בחלקם עוד לפני ששמרת מצוות והתקדשת, איך אתה מסביר את זה? 

"כנראה שהיה לי משהו נקי למרות שלא הייתי שומר מצוות. לב טוב, זה לפני הכל. אני לא טוען על עצמי שהיה לי לב טוב", מדגיש זבולון בצניעות אופיינית. "אבל לכל אחד יש. כולנו נבראנו ע"י צלם אלוקים. 'ואהבת לרעך כמוך' - הייתי משתדל להקפיד על זה מאז שאני זוכר את עצמי, גם אם לא הייתי מודע לזה".

*איך היתה החוויה ללמוד קבלה מעשית?

"נגעתי בזה ונבהלתי מזה", מפטיר זבולון, "עזוב אותך מלדבר על זה. כל מה שאנחנו אומרים פה - אנחנו מכריחים את הקב"ה לקיים.
ברגע שאדם מגלה שיש כוחות בעולם, כמו להבדיל 'הארי פוטר', זה מצד אחד מבהיל ומצד שני מחזק. אם אתה מציץ ונפגע - זה יכול להפחיד. זה מאוד עדין. בטוח שנפגעתי מזה וכל שנה אני משתדל להיות יותר נקי. העניין הוא לדעת ולתקן.
אחי, תרצה או לא תרצה, כל מעשנו, מחשבותנו ודיבורנו, אנחנו מתקנים עולם או מקלקלים עולם. לא יכול להגיד יותר מזה כרגע".


----השמחה היא אימון ותו לא----


קשה להבין את סוד השלווה והשמחה של זבולון, למרות סערות חייו. וכאילו להכעיס, הוא מספר לי דרך אגב שעבר התקף לב לפני שש שנים ויצא ממנו בשלום. "הרגשתי שיש לי צרבת כואבת והיה לי למחרת יום צילומים. באתי, וכל פעם שאמרו 'קאט' הייתי נופל. רק אחרי הצילומים לקחו אותי לבית חולים והתברר שעשיתי יום צילומים שלם תחת התקף לב ולא ידעתי. אין לי מושג איך נשארתי בחיים. מאת ה'".

*זה שינה אותך?

"פיזית, היתה לי חצי שנה מאוד קשה. להיות על הרגלים לא היה פשוט. אחרי זה ב"ה המצב השתפר ואני כבר לא עושה דברים כמו שהייתי צעיר. למרות הכל, ביימתי ארבעה סרטונים למשרד התיירות באנגלית וצרפתית. אגב, בסוף התברר שאחד השחקנים היה נדב גדג' שפרץ אחר כך בכוכב הבא".

*מה אתה רואה בטלויזיה?

"לא רואה כמעט. יותר צופה בסרטים. לא היתה לי טלויזיה עשר שנים ועכשיו אני נמצא בבית שכור שיש בו טלויזיה. 
האמת, לא ראיתי אפילו את כל הפרקים של 'שמש'. לפעמים התביישתי לראות את עצמי כי לא תמיד לקחו את הטייק הטוב בעיניי וגם לא הכי נורמאלי להסתכל על עצמך כל הזמן".

*שיחקת עם אליעד נחום ב'שמש', אתם בקשר היום?

"מידי פעם, הולך להופעות שלו, מדברים קצת. אבל עכשיו הוא מאוד עסוק. זמר השנה שלוש פעמים ברציפות, כל יום שלוש-ארבע הופעות.  סוד ההצלחה של אליעד זה קודם כל שהוא מוכשר. חוץ מזה הוא לא מופיע בשבת, לומד גמרא באופן קבוע ויש לו לב טוב".
כשאני שואל את זבולון לגבי קאמבק אפשרי של 'שמש' הוא מפטיר: "'מה שהיה היה', עבר זמנו בטל קרבנו. ממשיכים הלאה".

*ממרום נסיונך בתחום, היית ממליץ לצעירים להכנס לתעשייה? 

"תראה, כל דבר שאתה עושה רק למען עצמך - הוא לא טוב. כל דבר שאתה עושה כדי להאיר את העולם ולהביא אופטימיות לאנשים - זה הדבר הנכון לעשות. שחקן יכול להיות כלי מאוד טוב לעבודת ה'. כשרואים שחקן או זמר שמתחיל לשמור שבת, זה מחזק את זה שיש הקב"ה בעולם".

*מה השאיפות שלך כיום?

"דבר ראשון: הדיבר הראשון 'אני ה' אלוקיך', לקיים את זה. דבר שני: עד שהקב"ה יגיד שהגיעה הגאולה אני רוצה לעשות סרטים טובים, איכותיים בתוכן ובמסר האנרגטי שלהם בעולם, לעודד ולשמח את הבריות". 

*תגיד זבולון, מאיפה למען השם השמחה שלך, למרות מערבולות החיים?

"זה אימון של שנים, אני מאמן את הסרעפת כמו שאצן מאמן את הרגלים בריצה. פשוט עושים את זה. הנה עכשיו, תצחק רגע", הוא מורה לי ואני פולט צחוק בטעם מלאכותי. "יופי, זו ההדרכה הכי טובה, פשוט לצחוק. מצווה גוררת מצווה. לא כתוב בשום מקום שצריך להרגיש שמח. כתוב 'להיות בשמחה'. מה הקב"ה עושה בחודש אלול? מראה פנים מחייכות ושוחקות אפילו לרחוקים. הוא אולי לא מרגיש ככה, אבל 'מראה' לנו פנים כאלה ואחרי המעשים הולכים הלבבות. תעשה פנים שמחות - ותהיה שמח. הרפואה בדקה שברגע שעושים פנים כאילו שמחות, משתחררים סרטונין ואינדרופינים שגורמים להרגשה טובה בגוף ולרפואה מהירה יותר של הנפש".
"הכל מאת ה' אז אני משתדל לקבל הכל באהבה. כמו הסרט של האחים כהן 'יהודי טוב' שנאמר שם בפתיחה: "קבל בפשטות את כל מה שקורה לך", זה ציטוט של רש"י. הם מאוד חזקים במוסר 'האחים כהן', הלוואי והייתי משחק אצלם".


גְּדַלְיָה כַּתָּב אָמָּן - קופירייטר ויוצר סרטונים קצרים - לעסקים ולקהל הרחב:

***

 קורסים קצרים שיעזרו לך להבין את תעשיית התקשורת, הקולנוע והמוזיקה מבפנים


**
לצפייה בסרט >> https://bit.ly/MITBONEN
***

תגובה 1: