התקופה, המצב בארץ ואיך נראה הציבור הישראלי בעיניו | הרב מיכאל לסרי בראיון אישי לנדב גדליה
בהלוויה של בנו, שמעון יוחאי ז"ל ה-21 שנסחף למערבולת בחוף אשדוד, הרב מיכאל לסרי לא הצליח לדבר. עניין שאינו אופייני למי שמרצה פופולארי שכוחו המקצועי בפיו, אך הכאב העצום עשה את שלו. במקומו, דיבר בנו לצד רבנים ידועים בהם הרב הראשי לישראל והראשל"צ הרב יצחק יוסף, שהגיע במיוחד מירושלים לבני ברק כדי להשתתף במסע הלוויה. "הבן שלי נפטר לפני שמונה שנים": משחזר הרב לסרי. כעת, יש לו הרבה מה לומר על האירוע הכואב ששינה את חייו והפך אותו לחזק יותר. "כשזה קרה, כל המפקדים הבכירים בצה"ל הגיעו אלינו הביתה כדי לנחם. עשרות שנים אני מגיע לבסיסי צה"ל, מוסר הרצאות, מצחיק אותם (הרב לסרי ידוע כאחד המרצים המשתמש בבדיחות רבות, נ"ג) ובעקבות מה שקרה - הם פחדו שאני אתרסק. אחרי שעיכלתי את הדברים, אמרתי להם ככה: הבן שלי חי וקיים! בבית קברות, מה קברתי? קברתי את החולצה שלו, הבן שלי זה לא התולעים בקבר - זאת הנשמה שלו והיא נצחית. ביום האחרון של השבעה נסענו כל המשפחה לכותל כדי להודות לה'".
*תודה על מה?
"מה זאת אומרת על מה? אמרתי תודה לה' על 21 שנים שבהן הוא נתן לי את הילד הזה, כזאת מתנה נפלאה; צחקנו איתו, טיילנו איתו, למדנו חברותא, התגאתי בו, לא נגיד תודה על 21 שנים?! זאת ההסתכלות של היהדות, אבל לצערנו אנשים מחפשים את השלילי. אמרתי למי שלא הבין למה אני נוסע להגיד תודה לקב"ה בכותל; תשמע, חבל על העיניים שלך, יש לך שחור ולבן בפנים, אבל אתה רואה רק מתוך ה'שחור'. יש לך כל מיני טענות כל הזמן, רק שחור. לקחו לי, עשו לי, אנשים שמסתכלים על החיים ככה? מסכנים האנשים האלה. הם מתים מהר יותר. צריך להסתכל מהלבן של העיניים, להביט בפרספקטיבה יותר רחבה ואז הכל נראה אחרת. אלוקים אומר לנו בתורה שמתי לב דברים טובים, תודה עליהם ותשמח. זה לא יאומן עד כמה זה אפשרי".
*אין מקום לעצב?
"מה שכואב - כואב, אבל יהודי אמיתי לא נכנס למרה שחורה. אין לו מצב כזה כי הוא יודע שהכל לטובתו ולא יכול לחשוב אחרת. כל מחשבה אחרת - גובלת בכפירה".
*סליחה שאני שואל; לרב אין נפילות?
"כשיש נפילה של עצבות זה בגלל שהרגש התחיל לפעול, אבל כשמפעילים אחר כך את השכל - הכל יורד".
שאלות על הקב"ה? זה לא מעניין
הרב מיכאל לסרי או כפי שהוא קורא לעצמו בצחוק כשהוא מספר על עצמו סיפורים "הרב לסרי" נולד לפני כ-63 שנים בקזבלנקה, מרוקו. מעל 41 שנים שהוא מפיץ יהדות ומוסר דרשות ברחבי הארץ עם דגש על נושאים יומיומיים כמו זוגיות, חינוך, שלום בית והכל - על מצע של הומור יהודי אטרקטיבי, בלי להתנצל. באחת מהרצאותיו מול חיילים נצפה כשהוא מבקש מהקהל לתת לו נושא והוא יתן עליו בדיחה בשליפה וכך היה. 'הרב לסרי' עלה בגיל 7 לא"י, התגורר ברמלה ובהמשך למד בישיבת נווה ארץ בבאר יעקב ובפורת יוסף בירושלים. בגיל 19 התחתן עם עמליה, מי שתכונה לימים 'הרבנית' המנהלת לו כיום את הלו"ז הצפוף בהרצאות ועוסקת בעצמה בהפצת יהדות לנשים. אחרי נישואיו התגורר הרב לסרי בבני ברק ולמד בכולל בחולון. אט אט התחבר לפעילות ארגון 'ערכים' באזור חולון-בת-ים ובהמשך ברחבי הארץ והעולם. במסגרות סמינרי הקירוב של 'ערכים' ומחוצה להם.
"אתה יכול לפגוש היום ראשי ישיבות ואברכים והם יגידו לך שהם מהסמינר של ערכים. אלפים ורבבות חזרו בתשובה בזכות הסמינרים האלה והיום אני רואה כבר את הילדים הגדולים שלהם, זה לא יאומן", הוא מתפעל. "כעת, ממרום שנותיו בקידמת במת הקירוב ליהדות הוא מנתח את השינויים שעבר העם אשר בארצו.
*מה השתנה בעולם הקירוב בסגנון הסמינרים?
"בעבר היו סמינרים בני כמה ימים שמסבירים את כל הרציונל של היהדות, זה היה מתפרש על רוב ימות השבוע. אבל זה התחיל לרדת כי היום יש לאנשים פחות סבלנות מפעם. לכן, היום יש סמינרים אבל הם רק בימי חמישי-שישי-שבת. שלושה ימים ואדם משתנה".
*עד כמה?
"הוא כבר רוצה להעביר את הילדים שלו לבית ספר דתי, להתחיל לשמור שבת, ללכת לשיעורי תורה. אנשים רוצים כמה הוכחות בנושא יהדות וקדימה - כבר לדעת מה לעשות עם המצוות בפועל".
*איפשהו חוסר הסבלנות פועל לטובת היהדות.
"זה טוב יותר כשאין סבלנות, אבל היום זה אחרת מפעם גם מבחינת מה קורה אחרי שאדם מחליט להשתנות. פעם בן אדם היה רוצה להתחזק והיה צריך לעבור דירה או לנסוע כדי לשמוע שיעורי תורה. היום - יש לאדם לאן ללכת. יש הרבה ארגונים של שיעורי תורה ואדם יכול להתחבר לגרעין תורני באזור מגוריו. הוא לא צריך לבוא לבני ברק בשביל שיעור תורה או תפילה במניין. אחרי סמינר קצר שבו אדם מקבל את האמת - ישר יש לו לאן ללכת, בלי לשנות מיקום. ללא ספק, קל יותר לחזור היום בתשובה מאשר פעם".
*בעומק העניין, מה אנשים מחפשים?
"היום לאנשים אין חשק לרציונל. הם רוצים להיות רגועים ושמחים, לחיות באמונה, בשלווה, זה מה שמעניין אותם וזה מה שהם מוצאים ביהדות. השינוי הזה התרחש ב-20 שנים האחרונות ומרגישים את זה גם בהרצאות. יש לאנשים הרבה יותר שאלות על היומיום, על זוגיות, בית, משפחה, פחות שאלות על הקב"ה כמו פעם".
*מה קשה היום יותר מבעבר?
"זה שאנשים מושפעים מהתקשורת בצורה מאוד קשה".
מכמני התקופה
תנועת 'אי השאלות על הקב"ה' והרצון הפשוט לחיים שלווים יותר בלי פלפולים ועם אמונה תמה בלב ומצוות ביד עליה מספר הרב לסרי, מובילות אותי לשאול אותו כיצד מסבירים את מורכבות המצב הביטחוני לעם ישראל הנוכחי, מתחזקים ושומרי מצוות וותיקים כאחד. "לפי כל הסימנים שאנחנו רואים, כנראה שבע"ה יתברך הולכת להיות פה מלחמה אחרונה כמו שכתוב אצל כל המפרשים; שהגלות האמיתית והאחרונה לא תהיה מארבעת הגלויות. יש גלות בבל, פרס, יוון ואדום. הגלות האחרונה היא חמישית, גלות ישמעאל שמה והיא האחרונה, ככה כתוב במפרשים. ולכן, ככל שהם מתגברים ומנסים לעשות כל מיני דברים מסביב ולהבעיר את כל המוסלמים בעולם - זה רק כדי להגיד לנו שאנו קרובים לגאולה. וכדאי שלכל אחד יהיה יד בגאולה. כל אחד שמתחזק במשהו, אפילו קטן, מקרב את הגאולה. אנחנו על העגלה של המשיח וצריך לעלות אליה. מי שלא רואה את זה - לא רואה את המשיח. לעשות קצת יותר, להוסיף זיכוי הרבים, כל יהודי שנכנס תחת כנפי השכינה מוצל לנצח נצחים".
*מה יהיה?
"המפרשים אומרים שהעניין של ישמעאל ימשך והם יקבלו מכות, כיוון שהגאולה תבוא בחסד. זה אומר שאנו מכניעים אותם עד שלא ישאר מהם אחד וזה מה שיקרה; הם יחוסלו. אמרתי את זה לחיילים שאני הולך לשמח בעזה. שזה עם הסינר... סינוואר... ישאר לבד וכשנמצא אותו נסמן לו וי. זה לא V של ניצחון אלא וי שמסמן שהוא נשאר לבד רק אנחנו והוא", מתבדח הרב לסרי. "כל העניין הזה בא לקראת עם ישראל. כל הטכנולוגיה המופעלת עכשיו זה כדי שיראו במוחש איך מחסלים את כולם. כל מה שקורה בטרור בעולם הולך להיכנע".
*אבל למה זה כל כך כואב?
"כתוב שגלות ישמעאל תהיה קשה", אומר הרב לסרי. "ישמעאל - כך כתוב, שישמע הא-ל את זעקתם של עם ישראל, בגללו. אלו לא אנשים, הם מוגדרים כחיות. זה כתוב בספר בראשית כשהמלאך אומר לשרה 'כעת חיה ולשרה בן'. הוא אומר בעצם: יש לך מישהו בבית שחי איתך, יש לך חיה בבית, אבל עוד מעט יוולד לך בן, אנושי. כתוב שהגלות הזאת תוציא את הזעקה מעם ישראל וצריך לגרום לאחדות של כל עם ישראל ולא לטפס על העניין הזה להיפך חלילה, אלא שכולם יזעקו ביחד גם בבתי כנסיות סביב המצב. מדברים על זה בכל העולם, מתפללים. עכשיו הייתי במקסיקו, מיאמי, אורלנדו, כולם פותחים את ההיכל ומתפללים למען החטופים. כולם התאגדו להיות אחד וזה לא יאומן".
*זה מתבקש, לא?
"נכון, אבל לראות את זה - זה מדהים. זה לא קורה לאף עם כשמישהו בצרה בצד השני של העולם ובמקביל כל האומה שלו מתפללת עליו בכל מקום אחר! אצלנו כשכואב לאחד - אנחנו מתאחדים".
***איך אנשים עדיין לא התעוררו?*
*מעבר לאחדות, אתה רואה שאנשים מתקרבים יותר לקיום מצוות בפועל?
"זה לא יאומן כי יסופר", אומר הרב לסרי. "בשבתות של השנה האחרונה אני מסתובב עם הרבנית (אשתו, נ"ג) אצל המפונים. במקום לעשות שבת בבית בבני ברק - אנחנו הולכים כל פעם למקום אחר שבו הם נמצאים עכשיו. ביום שישי הרבנית עושה הפרשת חלה ומחזקת את הנשים ובמשך השבת אנחנו עושים הרצאות, צחוקים, שמחה בחדר אוכל. אתה רואה את האנשים עם דמעות בעיניים. שמים ציציות, אומרים 'תביא לי תפילין'. עד עכשיו חילקנו רק למפונים 40 אלף ציציות. אתה רואה איך הם באים להרצאות ורוצים לדעת מה לעשות. כשהם ישובו הביתה הם אומרים שהבית יראה אחרת לגמרי".
*על איזה נקודה זה יושב בלב?
"הם הבינו שאם ערבים עם חננה באף, עם כפכפים, הצליחו נגד הטכנולוגיה של עם ישראל - יש משהו אחר. גדול יותר ששומר עלינו. זה מתקשר לאנשים להיסטוריה היהודית. הם הבינו בדיעבד מי שמר על עם ישראל כל השנים. התרגלנו שנולדנו פה ויש צבא והכל ואין שאלות ופתאום אנשים שאלו את עצמם: 'רגע, איך עם ישראל חי וקיים?' הם התחילו להיזכר שאנחנו עשויים מחומרי נצח, לא מהחומר הרגיל. הרבה אימפריות שלמות לא נשארו ואנחנו חיים וקיימים. אלו דברים ידועים שנשכחו. אחד השמאלנים אמר לי: אם היית בא אליי לפני 7 באוקטובר הייתי חותך, אבל עכשיו אני מוכן לשמוע. אנשים התעשתו. הבינו שמי ששומר על עם ישראל זה רק הקב"ה. הרי הטכנולוגיה של עם ישראל שמה את אמריקה בכיס הקטן. ראינו את זה. אמריקה לא הייתה יכולה לחשוב על הביפרים. אגב, שמעתי עכשיו בהקשר הזה יש כאלה שרוצים לשים בראש השנה פיצה על השולחן; סימן לזה 'שיתפוצצו אויבינו'".
*תגיד, הרב לסרי, איך אתה מסביר את זה שיש כאלה שעדיין לא התעוררו?
"היה אדם אחד שאמר לרב: הייתי בשואה וראיתי מה עושים שמה ולכן עזבתי את הקב"ה", חותם הרב לסרי בסיפור. "אמר לו הרב: מה ראית בשואה? אומר לו האיש: ראיתי אדם עם תפילין שהיה מוכן להביא לאנשים להניח אותן אך ורק תמורת משהו, אוכל, ביגוד. הוא אמר לרב שהוא עזב את הקב"ה בגלל המסחרה הזאת שהוא ראה בשואה. אמר הרב: אני מתפלא עליך, במקום להסתכל על זה תביט הפוך - על אלו שהיו מוכנים לוותר על אוכל בשביל התפילין! הכל זה עניין של נקודת מבט. האיש הבין את זה וחזר בתשובה. אנשים לא מסתכלים על הצד האמיתי של המטבע וצריך ללמוד להתרגל לעשות את זה. בשבתות אני פוגש את שורדי הנובה ואתה שומע מהם ניסים ונפלאות. אלו אנשים שרחוקים מיהדות והם אומרים: מה שקרה פה זה נס. זה לא יכול להיות ולצידם יש אנשים שמביטים רק על זה שעשו לנו שמות. צריך לדעת על איזה צד להסתכל. מי יודע מה היה כאן אם לא היה נס. לפי התוכנית שלהם הם היו צריכים להרוג לפחות 10,000".
*אופטימיות ונקודת מבט חיובית זה נחמד, אבל האם יהודי מצווה ממש להביט במבט אופטימי?
"זאת בדיוק הנקודה. כתוב 'איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת'. הכסיל מסתכל על 'זאת', על נקודה אחת ולכן הוא נקרא איש בער. אבל מי שמסתכל על הדברים באופן רחב - מבין הכל אחרת. עם ישראל מצווה להסתכל על הכל בצורה שלמה. אחרת - זה לא רציני. אדם לא יבוא לרופא ויגיד יש לי סחרחורות ויקבל תקופה לסחרחורת. אדם רציני חותר לבדוק מה יש מסביב לכל הדברים האלה. אפשר לשאול שאלות - אבל צריך לראות את כל התמונה ולהבין את החסדים".
***
הזמנת סרטונים קצרים לרשתות:
לתכנים נוספים של גְּדַלְיָה כַּתָּב אָמָּן - הצטרפו לקבוצה: https://chat.whatsapp.com/LfdlZO8T4yIKgee2JHQtwV
לסרט "אבא עם אלוקים" - חדש!
כנסו לערוץ: http://bit.ly/M-GEDALIA
הרשמה לניוזלטר, הזמנת תוכן כתוב ויצירות נוספות:
מאמרים נוספים בבלוג "מדריך למתבונן": https://bakankan.blogspot.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה